הניצחון שהשיגה אמש (ש') מכבי תל אביב, 0:1 על מכבי חיפה, חתם פורמלית את זכייתם הצודקת של הצהובים באליפות ישראל. עתה הם נושאים את מבטם לעבר גביע המדינה.
27 נקודות יתרון על פני המקום השני בטבלת ליגת העל, כאשר נותרו רק 24 נקודות בקופה, אומרות למעשה את הכול: זו אליפות שניתן להשוות למה שקורה בזירת האיגרוף כאשר נמצאים בה מהעבר אחד מתאגרף במשקל כבד ומהצד השני מתאגרף במשקל זבוב. כך בדיוק נראו יחסי הכוחות שבין מכבי תל אביב לכל שותפותיה לליגת הכדורגל הבכירה.
ואולם, גם כאשר האלופה הטריה של ליגת העל חוגגת, היא חייבת, ואולי אף עושה זאת, להקדיש מחשבה לשאלה כיצד תוכל להגיע בקיץ הקרוב לשלב הבתים של ליגת האלופות. היא כבר הייתה שם, ואף ניצחה 1:2 את אייאקס וסיימה בתיקו 1:1 עם יובנטוס. תוצאות מצוינות - אבל כאלה לא פשוט עכשיו להשיג.
מה, כבר נגמר? חגיגות האליפות // צילום מסך: ספורט1
בשנים האחרונות, בכל פעם שבה מנסה קבוצה ישראלית להצליח באירופה, אני נזכר בכדורגלנים זרים שהפכו בזמנם את הפועל תל אביב, את מכבי חיפה ואת הפועל באר שבע לקבוצות ברמה אירופית. בהפועל תל אביב שיחקו בצוותא אונישנקו, פישונט, הולמאי, אוסטרץ וקלשצנקו. במכבי חיפה היו אלה אג'יפור, זוטאוטאס, פרליה, רוסו ויעקובו. בבאר שבע ראינו מיקבץ שכלל שישה: קורהוט ויטור, אוגו, חובאן, לוסיו וואקמה.כל אחד ואחד מהם היה כוכב גדול בפני עצמו. מי שראה אותם בפעולה וודאי יודע שמיקבץ של שחקנים ברמתם לא מגיע לשחק בארץ כל שני וחמישי.