בישראל מכחישים כי שחרור שני האסירים הסורים קשור להחזרת גופת החייל זכריה באומל, אך העובדה שהמהלך לא הובא לאישור הקבינט מעלה תהיות רבות. הפרשן הצבאי אלון בן דוד (חדשות 13) הביא לנו פרטים נוספים בנושא וענה על השאלה מי הם אותם המחבלים הסורים שהשתחררו.
"המחבל הראשון הוא איש פת"ח שבמקור יצא ממחנה פליטים ליד דמשק ותיכנן לחדור לבסיס ולעשות פיגוע. הוא נתפס בגבול והיה אמור לרצות עונש עד 2023 וכעת הוא משתחרר ארבע שנים מוקדם יותר. בפועל הוא לא פגע באיש. השני הוא מתנגד ולוחם נגד המשטר הסורי. הוא ניסה לחדור לארץ, נורה במהלך ניסיון החדירה, הפך לנכה משותק בכיסא גלגלים וכעת הוא משתחרר כמה חודשים לפני תום תקופת המאסר שלו. בפועל אלו שני אנשים לא משמעותיים למדינת ישראל דחוף לנו לממן להם שלוש ארוחות ביום".
מאחורי הקלעים זו הייתה עסקה או לא?
"הרוסים נרתמו לאירוע הזה ללא התנייה בתמורה. אחרי שהוחזר באומל ללא תמורה, במהלך פגישתם של נתניהו ופוטין במוסקבה, ביקש הנשיא פוטין לעשות מחווה והמשך לסיוע הרוסי. הוא לא הגדיר את מי הוא רוצה וישראל בחרה את שני האסירים הללו לשחרור. קשה לי להגדיר זאת כעסקה כי לא הייתה התנייה מראש. יש כאן מחווה וקשר טוב שנוצר עם הרוסים ואמונה במערכת הביטחונית שהמשך שיתוף הפעולה יוכל להביא עוד תוצאות. מבחינת הפרוצדורה, החוק שממשלת נתניהו חוקקה בעצמה קובע שיש לבקש אישור הממשלה על החלטה שכזו".
בסוף מדובר בשני דגי רקק ולא ברור למה זה נעשה בצורה שכזו. לא ברור למה הפרוצדורה הייתה צריכה להיעשות בדרך הזו.
"אני גם תוהה מדוע זה נעשה במחשכים. נתניהו עצמו באמצעות אלקין היה זה שקידם את התיקון לחוק שקובע שהממשלה חייבת לקבל החלטה על שחרור אסירים. אנחנו לא יודעים את הנימוקים של היועץ כי הוא לא פירט אותם אך גם שרת המשפטים וגם הנשיא השתכנעו שזה מהלך סביר ונתנו את חתימתם למהלך הזה. בישראל אגב לא מפרסמים את לוח הזמנים לשחרור. אחד מהאסירים בכלל מבקש להשתחרר לחברון ולשני לא צפוי לקבל קבלת פנים חמה בסוריה".
עריכה: איתמר זיגלמן