היום שבו לבש בניון לראשונה את מדי הנבחרת
דני דבורין, ששידר את משחק הבכורה של בניון בנבחרת, נזכר ומדבר על תפקידו החדש בבית"ר
ב- 18 בפברואר 1998 אירחה נבחרת הכדורגל של פורטוגל את ישראל למשחק רעים וגברה עליה בתוצאה 0:2. זה גם היה משחקו הראשון של יוסי בניון במדי הנבחרת הלאומית הבוגרת, והוא נכנס כמחליף רק בדקה ה-77. ההרכב הפותח כלל את ניר דוידוביץ, אלון חרזי, אמיר שלח, אריק בנאדו, רן בן-שמעון, נג'ואן גרייב, טל בנין, יוסי אבוקסיס, אבי נמני, אייל ברקוביץ ורונן חרזי. המאמן שלמה שרף שיתף כמחליפים גם את ז'אן טלסניקוב ואת עופר שיטרית.
המשחק, שאותו שידרתי ברדיו, נערך בשטובל לעיני 12 אלף צופים. בהרכב הפורטוגלי הופיעו אז בין היתר: ויטור באיה, רוי קוסטה, פאולו סוזה, לואיס פיגו, סא פינטו, וסרג'יו קונססאו. את השערים לזכותה הבקיעו פרננדו קואוטה וסימאו.
זו הייתה תחילת דרכו של בניון שהסתיימה, ב-102 הופעות בין-ארציות, שהן יותר מכל שחקן אחר בנבחרת הכדורגל הלאומית. במשך שנים היה יוסי דמות מובילה במדי הלאום ומקומו שמור ברשימת שחקניה הגדולים של ישראל.
כאשר פניו לעונה הבאה, שבה יהיה המנהל המקצועי של בית"ר ירושלים, להבדיל מתפקיד המנהל הספורטיבי, הוא יווכח עד כמה שונה התפקיד החדש. כי כאשר הכדור היה לרגליו כשחקן, הוא זה שהיה יכול להכריע משחקים. עכשיו הצלחתו תהיה תלויה ברגלי אחרים – וההבדל הוא מהותי.
כבר אמרתי שהמנהל המקצועי נושא באחריות הגדולה יותר, כולל מזו של המאמן הכפוף לו. חשיבותו של המאמן משנית בלבד.
אני מאחל לבניון לעשות את המעבר מחולצת השחקן לחליפת המנהל המקצועי באותה הצלחה שבה ידע לכדרר במגרשים.
