ה־0:6 שהכניס את מנצ'סטר סיטי לדפי ההיסטוריה
אלופת אנגליה זכתה אמש (ש') גם בגביע האנגלי • לדני דבורין ברור ששער הניצחון של קומפאני בליגה מול לסטר, הוא שעשה לסיטי את העונה
לא סתם נאמר שעם תוצאות במגרשים אי אפשר להתווכח. אחרי הכול, בספורט הכול נמדד בהישגים, ולפיכך המחמאות שלהן זוכה מאמש מנצ'סטר סיטי הן טבעיות ואמיתיות.
הקבוצה הוסיפה לארונה גם את הגביע האנגלי, בניצחון 0:6 על ווטפורד, ובכך השלימה 'טרבל' היסטורי. אבל - האם מישהו באמת חשב שווטפורד תמנע ממנה את הזכייה בגביע? האם ווטפורד היא באותה רמה? ויותר מזאת: האם מישהו גם מופתע מהתוצאה המוחצת? מראש היה ברור שהסיטי היא בבחינת הענק הלוחש, שאפשר אולי להציק לו פה ושם, אולם לא לעמוד בפניו.
לאחר ניצחונה המוחץ על ווטפורד, כבר שמעתי שיש הרואים בה היום את הקבוצה המסוגלת לזכות בתארים נוספים בחמש עד עשר השנים הבאות.
אני חושב שיש לה את המאמן הטוב בעולם, פפ גווארדיולה, ועדיין הקבוצה החמיצה העונה את הזכייה בליגת האלופות - שתיפול בידיה של קבוצה אחרת מהפרמיירליג, ליברפול או טוטנהאם. גם המנצחת ביניהן אינה בעיני מספר 1 בתבל.
כשמנצחים 0:6 בגמר הגביע האנגלי, יש על מה לדבר, לנסות להשוות למשחקי עבר, ולשיאי עבר. דבר אחד כן ברור: זו היתה עונה חלומית למנצ'סטר סיטי.
אם מותר לי להצביע על הרגע הגדול שלה - הרי הוא מסתכם בבעיטה אחת. הבעיטה ממרחק, שהטיסה את הכדור הישר מרגלו של בלמה, וינסנט קומפאני, לרשתה של לסטר, בניצחון הבית היקר מפז - 0:1. זו הבעיטה שעשתה את ההבדל בין עונה טובה לעונה גדולה. אכן, לפעמים שער אחד הוא יקר מפז, והוא זה הנחשב 'מכריע' יותר מכל האחרים המובקעים לאורכה של עונה. בוודאי שהוא נמצא בקטגוריית הזכור והמשפיע ביותר.
