ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב פרופ' יצחק בן ישראל הסביר מהו מחשב קוואנטי ומדוע יכולותיו מהווים פריצת דרך משמעותית: "תאורטית ניתן לפרוץ כל צופן בעולם, אולם יש עם כך הרבה בעיות. נכון להיום אף חברה לא הצליחה להוכיח שיש לה מחשב שיודע לבצע חישובים קוונטיים לאורך זמן".
"מחשב קוונטי משמעותו שבניגוד למחשב רגיל, בו הביטים פועלים באופן של 1 ו-0 (יש זרם חשמלי או אין זרם חשמלי), האטומים לבדם מתנהגים בצורה אחרת. אטום, לפי תורת הקוונטים, יכול להימצא בו זמנית בהרבה מקומות. במחשב קוונטי מנצלים את האפשרות הזו כך שכל ביט בנוי בצורה חשמלית שונה ומתקבל מחשב הרבה יותר חזק".
כמה הוא מהיר יותר ממחשב רגיל או מחשבי העל שיש כיום?
"באופן תיאורטי, אם במחשבים הביתיים של היום יכולים להכיל כ-100 ביטים למילה, המחשב הקוונטי יכול להכיל פי כמה וכמה יותר".
לאן זה ייקח את האנושות?
"עם כוח חישוב שכזה נוכל לבצע פעולות מסובכות תוך שניות. כוח החישוב יצטמצם משמעותית. יהיו דברים ישתנו מן היסוד. אם לדוגמא אתה רוצה לגלות סיסמא של מישהו במחשב ואתה רוצה לשבור את ההצפנה, אתה מנסה את כל האפשרויות. הצפנה טובה בנויה כך שאם תנסה את כל האפשרויות במחשב הכי מהיר בעולם ייקח לך בערך עשרת אלפים שנה. כשמדובר במחשב קוונטי מהירות הפיענוח תצטמצם למיליונית השנייה".
תיאורטית המשמעות היא שגוגל, שבנתה את המחשב הקוונטי, תוכל לפרוץ כל צופן בעולם?
"תיאורטית כן. היום יש תחרות גדולה בשוק בין גוגל, אינטל ו-IBM ליצירת מחשב קוונטי. אף אחד מהמתחרות לא הצליחה להראות שיש ברשותה מחשב שכזה שעובד לאורך זמן ובעמידות טובה. בינתיים רק מכריזים עד יכולות מסוימות. ברור לכולם שהתחום הזה הולך ומתקדם אך לא ברור עד כמה הוא נמצא מעבר לפינה. מה ששמענו מגוגל בהכרזה האחרונה שלהם שיש ברשותם מחשב מהיר יותר ממה שיש היום, אך שמענו דברים דומים גם מ-IBM".
מישהו בישראל מתעסק במחשבים הקוונטים?
"עד לאחרונה לא הייתה שום התעסקות במיחשוב קוונטי אבל ממש לאחרונה במסגרת ועדת תל"ם (תשתיות לאומיות למחקר), ישבו כל הגופים האחראים בנושא והחליטו על הקמת תוכנית רב שנתית ליצור את מוקדי הידע באוניברסיטה בתחום. לרוע המזל לאחר שגובשה התוכנית הוכרזו בחירות ואין ממשלה שיכולה לאשר תקציבים חדשים אך יש קונצנזוס במערכת לאשר את התקציב".
מחשב קוונטי זה דבר שיש ביכולתה של ישראל לפתח?
"אכן כן אך השאלה היא מהו הרגע הנכון להיכנס לתחום. כשאתה נכנס מוקדם מדי לתחום אתה עלול לשפוך מיליוני דולרים על מוצר שעוד לא בשל. כשאתה נכנס מאוחר מדי אתה מפספס את הרכבת. בזמנו דיברו על מחשבי העל ולא קיבלנו אישור לפתח מחשב שכזה אך דע לך ש-40 אחוזים ממחשבי העל הקיימים בעולם בנויים מליבה שמיוצרת בחברת מלאנוקס הישראלית".
עריכה: איתמר זיגלמן