עו"ד מאיר ארנפלד שמייצג כספרית בצ'יינג' סיפר על מקרה שהצליח לזעזע אותו כאשר שופטת איבדה צלם אנוש לטענתו כשלא אפשרה לאם לילד בן חצי שנה לראות אותו במהלך המשפט.
"הסיפור הזה הוא משל לכל ההתנהלות הדרקונית השימוש של המשטרה והפרקליטות בחוק המעצרים, זה אני מייצג לרוב חשודים בעבירות צווארון לבן, חשודים בעבירות כלכליות ללא עבר פלילי. אנשים מעולם לא נפגשו עם המשטרה ולרגע אחד חרב עליהם עולמם. למעשה בעצם המעצר הם מנותקים ממשפחתם, מילדיהם ומכל הסביבה וברגע אחד בעצם המעצר הם מנותקים ממשפחתם ומכל הסביבה. יצא לי להופיע רבות באולמי המעצרים ונחשפתי המון פעמים לטוב לב ורגעים של חמלה ואנושיות הן מצד השופטים והן מצד השוטרים, גם אם ההחלטות שלהם קשות מבחינת אותו עצור.
לקוחה שלי נעצרה במסגרת פרשת בני שלמה, בחשד שסייעה להלבנת כספים. הלקוחה שלי היא בת 40 ואם לשלושה ילדים קטנים ועם היריון עם סיכון ממשי לשלומה ולשלום העובר ברחמה. המעצר שלה הוארך פעמיים בבית המשפט באשקלון ולפני כארבעה ימים בית המשפט השלום באשקלון שחרר אותה לחלופת מעצר. המשטרה כמובן ערערה על ההחלטה ובראשון האחרון התקיים דיון בנושא בבית הדין בבאר שבע. אז התקבל הערעור והוחלט לעצור אותה מחדש. יום לאחר מכן הגשתי ערעור לעליון ובסופו של דבר היא שוחררה.
במהלך אותו דיון, עשרה ימים לאחר מועד מעצרה, נכנסה אמה של החשודה עם התינוק הטרי, בן החצי שנה לאולם הדיונים. בעוד היא צועדת לכיוון הספסלים האחוריים, נשיאת המחוזי פנתה אליה וביקשה ממנה בתקיפות לצאת החוצה מתוך מחשבה שמדובר במניפולציה וניסיון להשפיע על החלטתה. מהצד זה היה מחזה שובר לב. לא נתקלתי בהתנהלות כזאת. בסוף הדיון ביקשתי מכבוד הנשיאה לאפשר לעצורה להתחבק עם תינוקה למספר שניות. בקשה שלא זכתה לשום התייחסות. הדיון הזה הוציא אותי משווי המשקל ולא בכדי. אני חושב שבתי המשפט מתייחסים לרוב לכבודו של כל חשוד, גם אם הואשם בעבירות חמורות יותר, אך עדיין הסיפור הזה צריך לשמש כזרקור ולהפיק ממנו לקחים. המטרה היא לא לגרום לאנשים לאבד צלם אנוש. בסוף מדובר באנשים שעוברים עליהם ימים לא פשוטים כשהם מנותקים מעולם החיצון. זה יכול לשמש כמשל לחוק המעצרים שמופעל בצורה דרקונית הן על ידי המשטרה והן על ידי הפרקליטות".
עריכה: איתמר זיגלמן