"אי אפשר להילחם בטחנות הרוח"
סגן אלוף (מיל') עו"ד הולי שוורץ על השינויים בזירה המשפטית בצבא: אנחנו במקום הרבה יותר טוב מהמקום בו היינו • כל הסדר חקיקתי מטבעו הוא פשרה
בשנים האחרונות חלו שינויים רבים בחברה הישראלית שהשפיעו על הזירה המשפטית בתוך צה"ל. עו"ד הולי שוורץ שוחחה עם טל לב רם על מערכת המשפט הצבאית מהזווית של החייל ועד הקצין ברמה האישית והשניים דנו בשינויים שהתרחשו בה לאור השינויים החברתיים. עו"ד הולי שוורץ, סגן אלוף (במיל') שירתה בפרקליטות הצבאית למעלה מ-20 שנה במגוון תפקידים בכירים, ביניהם פרקליטת פיקוד צפון וחיל הים וכיום בעלת משרד שעוסק בייצוג וליווי חיילים ומשרתי קבע בבתי דין צבאיים.
שוורץ זכתה לראות את מערכת המשפט הצבאית משני קצותיה ולטענתה 'דברים שרואים מכאן לא רואים משם'. "מלראות בעיקר את האינטרס הציבורי מול העיניים, עכשיו אני רואה יותר את החייל, הקצין, המשפחה שלו ואת המניעים שהובילו אותו לסיטואציה", והוסיפה: "כשאתה שומע את הסיפור מהצד של החייל יש היבטים נוספים שאתה נחשף אליהם, שבתור פרקליט אתה פחות רואה אותם".
יחד ניסו השניים לעמוד על הסיבות שהובילו למדיניות הנוקשה והמחמירה של הצבא, לדעתה, "הייתה אמירה שהשירות בצבא הוא חובה, פחות הייתה הבנה למי שנסיבות החיים לא מאפשרות לו את זה. למי שאין לו את אותה נקודת הפתיחה כמו לכולם". והודתה: "הצבא הוא מערכת עם נורמות מאוד סדורות, עם קווים ברורים, ברור איפה עובר הקו האדום, והמערכת לא תמיד סלחנית כלפי מי שעובר על הקווים האלה".
שינוי מהותי שחל בחברה הישראלית בשנים האחרונות הוא היחס לנושא הסמים הקלים - הקאנביס. ניתן לראות זאת בחקיקות שונות שבוצעו בסקטור האזרחי כגון מדיניות אי הפללה , פייגלין שרץ לכנסת עם סיסמת הבחירות של לגליזציה, כמו גם הצהרתו של ראש הממשלה לפיה יוכלו אזרחים המחזיקים בתיק פלילי בגין שימוש עצמי בסמים קלים, להגיש בקשה והרישום שלהם יבוטל.
שוורץ סיפרה כי בצבא הנושא עדיין שנוי במחלוקת, "בעבר המגמה הייתה מאוד ברורה, כל תיק נחקר לעומק והחייל מצא את עצמו מאחורי סורג ובריח, עם כתב אישום והרשעה. הצבא לא יכול להרשות לעצמו להיות כר פורה ונוח לשימוש בסמים, אבל יש הבנה בשנים האחרונות לכך שצריך להסתכל על הדברים האלה טיפה אחרת".
מה זה 'טיפה אחרת? היא הסבירה כי במידה וחייל מודה כיום במספר שימושים בודדים בגראס ובנסיבות אזרחיות, המערכת הצבאית רוצה להעניק לו הזדמנות שניה, "בלי כתב אישום ובלי מעצר. היה ולא תחזור להשתמש בסמים - לא יהיה לך כתב אישום, לא יהיה רישום פלילי ולא תשב במעצר. המערכת מרוויחה חייל נקי מסמים שמסיים את שירותו בצורה מוצלחת". הסיבה לשינוי נובע מתוך "נקודת ההנחה שסמים קלים נמצאים בכל מקום היום. יש הבנה שאי אפשר להילחם בטחנות הרוח, צריך למקד את המשאבים והזמן של גורמי החקירה והאכיפה בעבירות יותר חמורות. למשל - אספקת סם, סחר בסמים ושימושים בתוך היחידה".
למדיניות החדשה בנושא שימוש בסמים קלים בצבא יש תנאים וקריטריונים – מספר מועט של שימושים בסמים קלים בלבד ועבור חיילים בלבד. "ככלל, המדיניות המקלה של הסדרים מותנים לא חלה על קצינים ומשרתי קבע כי האמירה היא שמצפים לסטנדרט אחר, ולכן תחול עלייך המדיניות הכללית שחלה לגבי עבירות סמים בצבא, והמדיניות מחמירה".
בהמשך דנו בנושא העריקות והשינויים שחלו בהקשרו במערכת המשפט הצבאית, "הרעיון הוא לראות איך אנחנו משלבים את החייל חזרה לשירות תקין, במקום ללכת במסלול הרגיל של כתב אישום, מאסר, אולי העפה מהיחידה. כתב אישום שמשמעותו במקרים רבים הוא גם רישום פלילי וגם במקרים רבים בסוף הם נפלטים החוצה מהצבא" הסבירה שוורץ.
ותהתה: "כמערכת, מה הרווחנו? החתמנו אותך ברישום פלילי, עפת מהצבא, תחושת המסוגלות האישית שלך נפגעת, שוב יש מקום שלא הצלחת בו, עוד מקום שהעיף אותך ממנו, ואז אנחנו פולטים אותו לחברה עם אפס יכולת, אפס מסוגלות ואפס נכונות להשתלב בצבא. חייל כזה שעף אין לו זכויות של חייל משוחרר, עם מה הוא מתחיל את החיים?"
טל לב רם הציג בפניה את העמדה הנגדית לפיה הצבא צריך לעסוק בעניינים צבאיים ולא בענייני חברה. על כך השיבה: "מתוך ההנחה שאנחנו מגייסים את כולם, אנחנו צריכים להבין כצבא וכחברה שלא כולנו מתחילים מאותה נקודת פתיחה. פה נכנס בית הדין המשלב שעובד עם גורמי הרווחה ורשויות אחרות שביחד נותנים את המעטפת הזאת לחייל שתאפשר לו לסיים את השירות בצורה תקינה".
בהמשך שוחחו השניים אודות 'אנשי הצללים', אנשים שעזבו את הארץ טרם גיוסם לצה"ל או חיילים שערקו ומעולם לא חזרו למסגרת הצבאית וחיים ללא זהות מהחשש. "יש אליי המון פניות של אנשים מחו"ל שיצאו בגיל 16 או בגיל 17 עם ההורים והיום לא יכולים לחזור. כלואים מחוץ למדינה". שוורץ התרעמה ותהתה איך הדבר משרת את החברה? "אנחנו צריכים לחבק חזרה את האנשים האלה, שלפעמים אזרחים טובים, תורמים שרוצים לחזור ולעבוד פה ולהיות אזרחים מועילים".
השניים דנו גם בנושא התסקירים ויעילותם: "במערכת השיפוט הצבאית עד שנת 2019 הכלי הזה לא היה קיים", סיפרה. "אחרי תהליכים הבינו במערכת הצבאית שאולי כדאי והגיע הזמן שלפחות בעבירות חמורות תהיה את התמונה המלאה. משנת 2019 כבר יש בתוך הצבא גורם שנותן את התמונה המלאה שאמור לסייע ולתת לשופט את הכלים להבנות נכון את העונש".
ועל הצפיפות בבתי הכלא: "אין ספק שלצבא יש נורמות וקווים מאוד ברורים והמשמעת נוקשה ולא בכדי. צריך לשמור על הכללים כדי שלא תהיה עבריינות, והרבה פעמים מקפידים 'קלה כחמורה'. לפעמים אתה יכול למצוא את עצמך על כומתה בכלא, אם היו לך עבירות מקדימות".
והתייחסו לסוגיית החקירות במצ"ח: "חקירות מצ"ח נפתחות על דברים שמשטרת ישראל לא הייתה פותחת בגינן חקירה, ובמקרים מסוימים הייתה מגחכת". והזהירה: "חקירת מצ"ח היא חקירה פלילית לכל דבר ועניין. לוקחים לך את הטלפון, זה יכול להיות שעות על גבי שעות, שואלים אותך אם אתה מוכן שיחפשו לך בסלולרי, לא נעים".
וסיכמה: "כל הסדר חקיקתי מטבעו הוא פשרה משפטית או פוליטית לעיתים. יש חשיבה על לנסות לראות איך משנים את זה ומתאימים את זה יותר לבתי הדין הצבאיים, אבל אנחנו במקום הרבה יותר טוב מהמקום בו היינו לפני 2011".
עריכה: עופרי גליכמן
