יאיר גולן על התפשטות הקורונה: "מעריך שלא נגיע למצבים קיצוניים"
סגן הרמטכ"ל לשעבר, שעמד בראש פיקוד העורף: "מתרשם שההתנהלות מאוזנת, לא חושב שנעשו צעדים היסטריים" • פודקאסט צבאי - חלק א'
אלוף (מיל') יאיר גולן, מי שהיה סגן הרמטכ"ל ופתח בשנה האחרונה בקריירה פוליטית כחבר כנסת מטעם העבודה־גשר־מרצ, התארח בפודקאסט הצבאי של 103fm בהגשת טל לב רם. פרק א' עוסק בסוגיות ובתפיסות ביטחוניות, כמו גם באפשרות שהתפרצות נגיף קורונה במדינה תהפוך לאירוע של ביטחון לאומי, אשר ידרוש התערבות של הצבא.
תחילה דנו השניים בסוגיית הקורונה. יאיר גולן הודה כי הוא "מקווה מאוד שלא נגיע למצב של מגפה רבתי, שאז באמת מפעילים גם את יחידות פיקוד העורף". הוא הסביר כי במידה שהמגפה תהפוך לאירוע חירום ביטחוני, פיקוד העורף יידרש לפעול בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות בכדי לתמוך בחברה האזרחית.
אז, האם לצה"ל יש תוכנית מגירה להתמודדות עם מצב חירום מסוג זה? יאיר גולן, שהיה מפקד פיקוד העורף במהלך מבצע עופרת יצוקה, טען, בהתבסס על ניסיונו הצבאי והמקצועי, כי "לא רק שיש תוכנית - יש גם אימונים ותרגילים משותפים עם משרד הבריאות". למעשה, לפיקוד העורף יש 2 מחלקות שממומנות ע"י משרד הבריאות: ענף היערכות בתי חולים וענף היערכות בקהילה. כלומר, התקציב מגיע ממשרד הבריאות אבל המיומנות המקצועית נמצאת בתוך פיקוד העורף. לטענת אורח התוכנית, המחלקות יודעות לפעול בשיתוף פעולה מלא, והעבודה ביניהן היא "הרמונית, טובה ומתורגלת".
לדברי גולן, "ככלל, הציבור הישראלי משתף פעולה, ממושמע ומבין עניין בצורה ממש מרשימה כשהוא חש מאוים. הוא מבין את המצב ונשמע מאוד להוראות". בכל הקשור לנעשה בפועל, הוסיף כי "צריך להשאיר לגופי השטח - מד"א, משטרת ישראל ופיקוד העורף. אלה הגורמים הדומיננטיים".
האלוף במילואים סיכם ואמר כי כפי שהדברים נראים כרגע, "על אף שזו מחלה מסוכנת, רמת הקטלניות שלה היא יחסית נמוכה. לכן, אני מעריך שלא נגיע למצבים כל כך קיצוניים".
צה"ל במשבר?
בחודש שעבר אמר גולן שצה"ל הוא "ארגון במשבר מתמשך במשך שנים, בין מה שאומרים למה שעושים יש פער ענק. כולם מבינים את זה, גם הדרג הצבאי וגם הדרג המדיני". לדעתו, צה"ל ממשיך בדרך שהייתה נהוגה בשנות ה־60 ועד לראשית שנות ה־80, שמדברת על הכרעה צבאית, הבסת האויב בפרק זמן קצר בעזרת מהלכים נמרצים ובמלוא העוצמה.
אך טען מנגד כי יש שתי בעיות מרכזיות, "האחת, חוסר מוכנות להודות בבעיה בתוך צה"ל. השני, עיוורון של הדרג המדיני". לדבריו, התוצאה המתקבלת היא "סוג של מלחמת התשה עם אויב מאוד חלש ביחס לצה"ל הגדול והמגויס. המלחמה הזאת פעם אחר פעם לא מסתיימת באיזושהי הכרעה חד משמעית".
כתוצאה מחוסר ההכרעה, "האויב משתקם מאוד מהר, רוכש יכולות ממש זריזות ולא מהסס לאתר את צה"ל פעם אחר פעם". גולן הציע לצבא לבצע 'בדק בית' ולבחון מדוע שיטת הפעלת הכוח לא מצליחה והדרג המדיני צריך לבחון מדוע אינו מצליח לקדם את ההישג הצבאי להישג מדיני.
הבעיה המרכזית בהתנהלות הצבאית-מבצעית לטעמו של גולן היא שהצבא שבוי "בתוך פרדיגמה שהיא שגויה לחלוטין". לדעתו, הנחת הבסיס של הפרדיגמה היא ששילוב של ארסנל חימוש מדויק גדול ואיסוף מודיעין נרחב ומדויק יביא למותו של האויב. לכאורה, הדבר נשמע פשוט אך גולן טען כי "זה לא עובד ואנחנו לא נותנים לעצמו דין וחשבון על כך".
סגן הרמטכ"ל לשעבר אמר כי המדיניות הנהוגה בשנים האחרונות היא "הימנעות ממגע", והוסיף: "אני לא מכיר מלחמה שהוכרעה על ידי צבא שנמנע ממגע. צריך לחתור למגע בשביל להרוג את האויב", וקבע: "מלחמות מאז ומעולם הוכרעו ביבשה. מי שחושב שאפשר להכריע בדרך אחרת, לא מבין את המהות של עולם המלחמה.
לטעמו, "הסיבה שבגינה התפיסה הזאת אינה עובדת, ולצערי נתן לה ביטוי לפני מספר שבועות נפתלי בנט, היא שאין במשוואה הזאת אויב. כשהוא נעלם - כל החימוש המדויק שלך, בהיעדר המודיעין המדויק, לא שווה שום דבר". הדבר החשוב ביותר שצה"ל צריך לעשות לפי גולן הוא "יותר אימונים" מכיוון שזו הדרך היחידה להקנות לחיילים את הביטחון העצמי הדרוש למצבי מלחמה כמו גם להימנע ממלחמות ממושכות שכן "להיגררות הזאת יש מחירים".
בסיום הפודקאסט הסביר חה"כ גולן כי דעותיו הפולטיות עמודות בקנה אחד עם דעותיו הצבאיות. "גדולי הלוחמים של צה"ל היו אנשי שמאל, אחד מאנשי הצבא הכי מובהקים ומוצלחים שהיו, אריאל (אריק) שרון, עשה את ההתנתקות כי הוא הבין שאין ברירה. צריך להבדיל בין הרצון להילחם והיכולת להילחם לבין ההבנה שהמלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים. אי אפשר להשיג הכול בכוח".
בפרק ב' ידונו השניים האם אפשר להגיע בגבול הצפון להכרעה, לשליטה או אפילו לכיבוש, כמו גם בהקשר של רצועת עזה והאם אנחנו בכלל בכיוון הנכון.
עריכה: עופרי גליכמן
