103FM
103FM
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור
מיכל דליות

"זה תפקיד נהדר להיות האמא הרעה"

מיכל דליות השיבה למאזינה שתהתה מדוע מאז התפשטות הקורונה והשהות הממושכת בבית, בנה בן השנתיים נצמד בעיקר לאביו


המאזינה, אם לילד בן שנתיים וחצי, תהתה כיצד להתמודד עם בנה שנלחץ מהחזרה לגן עד כדי כך שזה פוגם לו בשינה. בנוסף, אמרה שבמשך החודשיים האחרונים בהם שהו בבית, הילד רצה להיות רק ליד אביו ולעיתים היא מצאה עצמה נפגעת מכך. מיכל דליות השיבה לה כי "הילד פשוט מבולבל, יתכן שהוא לא היה רגיל להיות כל כך הרבה עם אבא. יכול להיות גם שאבא יותר מוותר לו מאשר אמא, ועכשיו שאבא כל כך הרבה זמן בבית הוא נהנה מזה. אל תחששי מזה שזה מוציא אותך רע, זה תפקיד נהדר להיות האמא הרעה".

מיכל דליות פתחה את השיחה והסבירה כי "כשאומרים לילד בן שנתיים וחצי 'הגן סגור' יכול להיות שמבחינתו הוא לא קיים יותר. זה אחד הדברים דרך אגב שהרבה פעמים שגורם לנו ההורים לחוסר הבנה, כי אנחנו לא לגמרי מבינים מה עובר לילדים בראש. ילדים, כשהם שומעים אותנו אומרים משפט מאוד תמים כמו 'הגן סגור', הם בדמיונם רואים משהו אחר, ילדים לא מסוגלים לחשוב כמו מבוגרים, אין להם יכולת חשיבה מופשטת. יכול להיות שמבחינתו הוא בחודש האחרון התרגל לחיים החדשים שלו בבית, עכשיו באה אמא ואומרת לו שפתחו את הגן והוא הולך ביום ראשון – זו טלטלה. זה לא מתח, לחץ או חרדה, זה חוסר הבנה וחוסר בהירות. מבחינתו, רק אתמול אמרת לו שהגן סגור, והוא לא מבין לאן הוא הולך, ומה בעצם קורה עכשיו בגן. הוא צריך רגע להיזכר. זה ילד בן שנתיים וחצי שגם לא הרשו לו להיפגש עם ילדים אחרים וגם לא עם סבא וסבתא. כל החיים שלו התרכזו סביב מה שקורה בבית, סביב אמא ואבא, ועכשיו הטלנו עליו פצצה. זאת בהחלט יכולה להיות סיבה למה שאנחנו קוראים לו משבר.

היא הציעה להסביר לילד באמצעות דוגמאות מוחשיות נכונות. "את אומרת לו 'הגן היה סגור' ואז את מראה את הדלת, סוגרת אותה ומסבירה שזה נקרא לסגור. כשאת פותחת את הדלת את מראה לו את החדר ואומרת שביום ראשון נוכל גם לראות את הגן. ככה הסברת לו בחושים שאיתם הוא יכול לקלוט ועכשיו זה יותר ברור לו. יכול להיות שהוא יבוא ויגיד שהוא לא רוצה, ואז תגידי לו שעכשיו חוזרים למצב רגיל, תזכירי לו חוויות, את מחזירה לו מידע, את מרעננת חוויות שכבר חודשיים נרדמו לגמרי ועוד רגע היו נכנסות ל'קופסת השכחה במוח' שהיא מאוד חשובה. זה הקטע של היום הראשון. הוא מבולבל, הוא לא לחוץ".

"לגבי האבא: גם פה אני לא יכולה בדיוק לדעת מה הסיבה, אבל אני יכולה לנסות לשער ולנחש. יכול להיות שבדרך כלל הוא לא היה כל כך הרבה עם אבא כמו שהיה עכשיו, יכול להיות שאבא היה מאוד עסוק או מגיע בשעות מאוחרות. יכול להיות שאבא הוא טיפוס יותר רך, נינוח מפנק או מוותר. הילד לא ידע שזה חסר לו, אבל עכשיו כשאבא כל כך בבית הוא כל כך נהנה מזה ולא רוצה להרפות. אם הוא ירצה להתייעץ פעם עם מישהו - הוא ילך לאמא. זה ההבדל, אין לזה שום קשר לאהבה", הוסיפה דליות.

המאזינה חששה שזה "קצת מוציא אותי רע", אך מיכל דליות הרגיעה אותה ואמרה: "נכון. אין דבר, תהיי מאושרת. זה תפקיד נהדר להיות האמא הרעה. כי זה תפקיד שגורם לילדים מאוד לכבד אותנו ומאוד לחוש בטוחים לידינו. כשאני מדברת על הורה נחוש, עקבי וכזה שלפעמים מגביל וקצת קשה, זה ברור שאני לא מבטלת ויודעת שאותו הורה גם אוהב ומוותר ולעיתים מגמיש ומפנק. ההורה הזה שלצד הפינוקים, הוויתורים, הגמישות והאהבה הוא גם חזק, ויודע להורות לילד 'עכשיו את הראש למטה ולישון עכשיו', ובום הילד נרדם. יש משהו בהורה הבטוח הזה, ההורה שסגור על עצמו, שמאוד מקל על הילד".

לסיום, אמרה דליות כי "זאת תקופה קשה, בכל גיל עוברים את זה קשה אחרת. אלו היו חודשיים, שעדיין לא הסתיימו, מטורללים ומשוגעים שההורים איבדו את זה, הילדים איבדו את זה, השעמום חגג והילדים מתגעגעים לחברים שלהם ולמסגרת". והוסיפה: "ילדים קטנים לא פועלים במודע או במזיד. לא לתת להם כוונות זדון, הם גוזלים, הם אפרוחים. התקופה הזאת פתחה הרבה מאוד דברים והרבה מאוד דברים התבלבלו ומלא רגרסיות קרו. לאט לאט מחזירים דברים לקדמותם, כי זה תמיד לטובת הילדים. נכון, גם אנחנו במשוואה הזאת ואנחנו חייבים לשים את עצמנו במשוואה הזאת, אני לא 'שקופה' מהרגע שנהייתי אמא, לא להיעלב, אין לנו את הפריווילגיה להיעלב מהילדים שלנו".

 

עריכה:עופרי גליכמן

08/05/2020
הישארו מעודכנים

מיכל דליות (סופר נני)
מיכל דליות (סופר נני)