ראש מערך הסייבר בשב"כ לשעבר: "אסור לנו לזלזל באיראן"
למרות זאת, טען אריק ברבינג: "איראן לא מתקרבת ליכולות שיש לישראל שמוגדרת כאחת ממעצמות הסייבר בעולם"
לפי פרסומים זרים, ישראל ביצעה באירן מתקפת סייבר שגרמה לעצירה פתאומיות בתנועת הספנות בנמל בדרום אירן. התקיפה, כך דווח, הייתה תגובה לתקיפת סייבר שאירן ביצעה בישראל שבועיים קודם לכן כלפי מערך המים במדינה. ראש מערך הסייבר בשב"כ לשעבר אריק ברבינג התייחס למתקפות הסייבר בין המדינות והדגיש כי אסור לזלזל ביכולותיה של אירן.
אריק ברבינג פעל בשירות הביטחון הכללי 27 שנים, הוא החל כמפעיל סוכנים וסיים כראש מערך הסייבר בארגון. הוא התייחס לתקיפות המיוחסות לאירן ולישראל, והדגיש כי "הכול על פי פרסומים זרים ותקשורת. אין פה גורמים רשמיים שסיפרו, הודו, הכחישו, לגבי התקיפות". על סמך ניסיונו העשיר בתחום, הוא הסביר שלפי מאפייני התקיפה באירן מדובר בגורם "בדרג של מדינה או מעצמת סייבר, עם יכולות מגוונות ויכולות עומק, בראש ובראשונה יכולות מודיעיניות. אי אפשר לתקוף יעדים מבלי שאין לך מודיעין ומדובר פה במודיעין סייבר". הוא הוסיף וציין שניתוח מודיעין טכנולוגי לוקח זמן רב ומורכב.
דבר נוסף שהתרחש במתקפות הוא עדות לייצור אמצעי לחימה בסייבר. "לייצר בסייבר טילים מדויקים, במירכאות, ואמצעים אחרים שיחדרו למקומות הנכונים ובבוא היום כאשר אותה מדינה או מעצמה תרצה להפעיל אותם הם גם יפעלו. כל הזמן צריך להיות אונליין עם אותו יעד שאתה רוצה בסופו של דבר לפרוץ ולשבש את הפעילות שלו", הוא פירט. "כל הפעולה ביחד זה סוג של מערכה במרחב הדיגיטלי,. במדינות מתקדמות חוץ מאוויר, ים, יבשה וחלל, יש גם את ממד הסייבר שתופס תאוצה, והוא בהחלט רכיב משמעותי בחיים שלנו, וגם בעימותים שבין בין מדינות ומעצמות", אמר ברבינג.
הוא התייחס לתקיפה שמיוחסת לאירן בישראל והבהיר כי לא מדובר בתקיפת "מערכות מחשב או מערכות מידע אלא מחשבים שמחוברים בסנסורים למשאבות, למנגנונים נוספים שמווסתים מים וכדומה". לדעתו המקצועית, "מי שביצע את הפעולה הזאת - אי אפשר לומר עליו שהוא יתוש קטן. זה סוג של האקרים שיושבים בבית ושולחים כל מיני וירוסים לאותם מחשבים. אסור לנו לזלזל באירן. יש שם הרבה מאוד מוחות, יש יכולות. נכון שזה לא מתקרב או דומה ליכולות שיש לישראל, שמוגדרת כאחת ממעצמות הסייבר בעולם".
לפני כשני עשורים מדינת ישראל חוקקה חוק הקשור בהגנת הסייבר על התשתיות הקריטיות של מדינת ישראל, ראש מערך הסייבר בשב"כ לשעבר סיפר כי "המערכות הקריטיות שלנו מונחות ברובן על ידי המטה הקיברנטי והגורמים שעמם הוא עובד ופעילות גם של רשויות הביטחון והמודיעין. אנחנו מאוד מתקדמים גם בהגנה, גם בפיתוח ומטבע הדברים כנראה גם מתקדמים ביכולות אחרות". לכן טען שישראל ואירן לא שוות מבחינת יכולות הסייבר שלהן, וכי "ישראל נמצאת במקום אחר לגמרי, אנחנו מוגדרים ב'טופ 5'".
"יש לנו עוד דרך ארוכה מאוד בתחום ההגנה"
בהמשך, בן כספית תהה מה יקרה אם חלילה ישראל ואירן יגיעו לעימות סייבר, האם אירן תוכל לפגוע במערכות קריטיות בישראל? להערכתו, "יכולים להיגרם נזקי סייבר, לא ברמה הקריטית שתשבית מערכות קריטיות ומשמעותיות בישראל. אבל צריך להבין מה קורה בעולם הסייבר, לעיתים נזק טקטי ברמה בינונית עלול, כתוצאה מהקישוריות והחיבוריות שיש לנו עם המון מערכות מסביב, לייצר עומסים או תקלות. אני מעריך שאירן מתקשה להגיע למערכות הקריטיות שלנו, יש קלות רבה יותר להגיע למערכות בדרג המוניציפלי, מערכות שאינן תחת הרגולציה. פגיעה בהן עושה כמה דברים".
עוד הוסיף והסביר כי מטרת התקיפה של אירן היא "לייצר פחד, חשש, במיוחד כאשר אתה משבית מסך טלוויזיה וכותב שם 'נהרוג את הילדים שלכם' כפי שקרה בצוק איתן. הדבר השני, זה באמת לייצר פגיעה במערכות ושירותים. במצב מלחמתי האפקט של הדברים האלה הוא נרחב יותר. כדי שתהיה למדינה או למעצמה מוכנות לתקיפה משמעותית במדינות אויב, הדבר הכי חשוב למדינה הוא קודם כל שתהיה ערוכה היטב בהגנה", אמר ברבינג.
ברבינג ציין כי "אנחנו נמצאים במקום טוב אבל יש לנו עוד דרך ארוכה מאוד בתחום ההגנה כדי להיות מוכנים למרחב פעולה חדש שיכול להתפתח, וודאי אחרי 2 האירועים האחרונים שמדווחים בתקשורת. המלחמה בסייבר היא מלחמה נוחה במירכאות, היא חשאית, קשה לדעת בדיוק לעיתים מי הגורם שתקף אותך, הרבה מאוד פעמים מאוד קשה להגיע לאותם כלי תקיפה שיכול להיות שהם חבויים עמוק במערכות וכשאתה מנקה מערכת כזאת במירכאות לעתים נשארות בו יכולות שהיריב טמן באותן מערכות והוא יכול להעיר אותן כשהוא ירצה מחדש". לכן, "מדינה או מעצמת סייבר שמכבדת את עצמה היא צריכה מאות ואלפים שיעבדו עבורה בין אם באופן ישיר בין באופן עקיף, זה חלק מתפיסת המערכה", טען.
וכיצד זה עלול לגעת בחיים האישיים של כך אחד מהאזרחים? ברבינג הבהיר כי בעולם המודרני "הכול נמצא ברשת החברתית, מדינה שרוצה לדעת לגבי נושאים שמעניינים אותה פועלת עמוק ברשת החברתית. הנחת העבודה צריכה להיות – כל מה שאני כותב או נמצא באחת מהאפליקציות בסמארטפון, בהקשות המקלדת בבית או בטאבלט, לא משנה איפה, אם מישהו רוצה ויש הרבה שרוצים - הכול חשוף. ההנחה צריכה להיות שהכול חשוף, עכשיו בואו נתכונן ונסדר את עצמנו".
עריכה: עופרי גליכמן
