"השכלה גבוהה ומים - שני נושאים שלא מתחברים"
השר הנכנס להשכלה גבוהה ולמשק המים הסביר מדוע הוא צריך שני מנכ"לים שונים • והוסיף: "אין כל קשר בין מים לחשמל ולגז, משק המים צריך טיפול בנפרד"
השר זאב אלקין (ליכוד) התמנה לשר האחראי על ההשכלה הגבוהה והשר שאחראי על המים. על פי דיווחים שונים, השר אלקין דרש למנות 2 מנכ"לים והדבר עורר ביקורת ציבורית רבה. הוא שוחח עם חברי פאנל הקבינט ב103fm ו, הגיב לביקורת, והסביר מדוע יש צורך בכך. בהמשך, דן בחלוקת המשרדים שבוצעה על מנת להקים את הממשלה הגדולה ביותר בתולדות המדינה, אשר מונה 35 שרים, והסביר מדוע הדבר היה נחוץ. לבסוף, התייחס השר לתוכנית המאה ולסיפוח החד-צדדי הצפוי להתרחש בתחילת חודש יולי הקרוב.
בתחילת השבוע התמנה השר זאב אלקין רשמית לשר ההשכלה הגבוהה ושר המים, ולטענתו, בפרסומים על רצונו למנות 2 מנכ"לים "נעשה לי עוול כי לא בדקו לפני שפרסמו. אני בתחום המים דווקא כדי למנוע תוספת תקנים. לא מיניתי מנכ"ל חדש, זה דוגמה נדירה ששר במקום להביא מינוי חדש מבחוץ לקח עובד מדינה בהשאלה ולכן אין תוספת תקנים, הכול נשאר כמו שהיה. איש המקצוע הכי טוב שטיפל בנושא המים בתחום משרד האנרגיה הוא שהתמנה למנכ"ל, כל השיח סביב הנושא הוא פופוליסטי לחלוטין".
הוא סיפר כי בעקבות ההקלה במגבלות הקורונה על מערכת ההשכלה הגבוהה, "עוד לפני שהתמניתי רשמית, עוד לפני שהיו לי סמכויות רשמיות, הייתי צריך לקיים תהליך של התייעצות מהיר מאוד עם כל ראשי המוסדות מכל הסוגים בהשכלה הגבוהה. התעקשתי על כך שהצרכים של הסטודנטים יילקחו בחשבון בתכנון התהליך של החזרה וההיערכות לבחינות של הסמסטר. קיימנו שולחן עגול עם כל ראשי המוסדות, אוניברסיטאות, מכללות מתוקצבות, מכללות לא מתוקצבות, הסטודנטים לקחו חלק בכל השולחנות העגולים. פחות או יותר התבייתנו על מבנה לסיום הסמסטר. גם דיברנו על צעדים שונים כדי לעזור לסטודנטים במהלך הבחינות בקיץ, להתמודד עם הסמסטר המיוחד הזה כל כך בו חלק גדול מההוראה הייתה מקוונת ולא פרונטלית".
השר התייחס לביקורת על פיצול המשרדים אליהם התמנה והסביר כי "זה שעד היום המשרדים לא היו קיימים לא אומר שהחלוקה שלנו בתחומי אחריות, בהשוואה להרבה מאוד משרדי ממשלה אחרים שקיימים, היא נכונה. נתחיל בהשכלה גבוהה, היא לבדה עוד לפני שאני מתייחס לחינוך בלתי פורמלי שגם עובר אליי, זה משק של 12 מיליארד שקל. יש מעט מאוד משרדי ממשלה שמנהלים תקציב ממשלתי בכזה סדר גודל. בישיבה הראשונה כשהשתתפתי בכל הישיבה אמרו לי 'אדוני השר, הפעם האחרונה ששר שמופקד עלינו נכח בישיבה אחת מתחילתה ועד סופה, ויש כאלה רבות, זה היה כששולמית אלוני הייתה שרת החינוך".
ההשכלה הגבוהה: מנוע הצמיחה העיקרי של המדינה
עד היום ההסתכלות על תחום החינוך הייתה כרצף – מהגן ועד ההשכלה הגבוהה, אך השר אלקין טען כי זו הסיבה שהתחום היה "תקוע בקרן זווית אחרונה בסדר יומו של השר, כי יש לו מערכת ענקית לטפל בה". הוא אף ציין כי שני שרי החינוך שקדמו לו "התבטאו שההשכלה הגבוהה צריכה להיות משרד בנפרד, כי הם לא מגיעים לטפל בה, למרות שזה 12 מיליארד שקל וזה מנוע צמיחה עיקרי של מדינת ישראל". לא זו בלבד, הוא טען כי "בערך כעשור קיימת המלצה של המועצה הלאומית לכלכלה, שאם מדינת ישראל רוצה לשמור את העדיפות שלה בתחום הכי חשוב שיש לה - ההון האנושי, אנחנו צריכים לנתק את ההשכלה הגבוהה מהחינוך ולייצר טיפול בתחום עצמו".
כמו כן, הוא התייחס גם לתיק המים שהופרד ממשרד האנרגיה והתשתיות והסביר כי "אין קשר בין מים לחשמל ולגז. זה תחום אחר לגמרי, יש עשרות מדינות בהן יש טיפול בנפרד בטיפול המים. משרדים שעוסקים אך ורק במשאבי המים, כולל אצל השכנים שלנו רק אצלם זה בגלל שאלה קיומית. משק המים הוא משק של עשרות מיליארדי שקלים שאולי מתחבא מתחת לרדאר היום כי לא התעסקו ובו ברמה ממשלתית, אבל זה אחד הדברים הגדולים שיש בעולם התשתית של מדינת ישראל. בנינו משק מים מאוד מתוחכם שכל העולם בא ללמוד אצלנו".
השר המשיך והתייחס לביקורות והסביר כי אילו היה "ממנה מישהו על השכלה גבוהה ומים, למרות שזה פורמלית 2 משרדי ממשלה ולא יכול להיות מנכ"ל אחד, הייתם צוחקים עליי. עם כל הכבוד אני גם מחייך מהבדיחות ברשת ואני יודע לצחוק על עצמי. הייתי נותן כמה עצות לשיפור לארץ נהדרת, אבל בסופו של דבר אם נהיה רציניים לרגע – מנכ"ל אחד שיעסוק בהשכלה ובחינוך הבלתי פורמלי, והשני במים - זה 2 נושאים שלא מתחברים".
"תוכנית טראמפ זו הזדמנות היסטורית"
בהמשך דבריו דן בסוגיית הסיפוח והסביר כי "תוכנית טראמפ מדברת על 30% של שטח יו"ש שכמובן כולל את בקעת הירדן וכל ההתיישבות הישראלית ועוד שותפים נוספים ביו"ש שקריטיים לנו, גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינת האינטרס הלאומי". לדעתו, "לשם צריך להגיע, זו הזדמנות היסטורית ואסור לפספס אותה. אנחנו לא בטוחים שההזדמנות הזאת תישאר אחרי הבחירות בארצות הברית לכן חייבים לשאוף לממש את זה".
מועצת יש"ע מתנגדת בתוקף לסיפוח, אך השר הסביר כי "היא נאבקת בשני נושאים באופן טבעי, אני חושב שהיא צודקת בחלק מהנושאים שצריך לטפל בהם. יש את סוגית המפה, כשמחילים את הריבונות מאוד קריטי איך ה-30% יעברו מבחינת האינטרסים של ההתיישבות ולכן, שיח על המפה ורצון לשפר אותה הוא שיח נכון. הדבר השני זה דאגה, ובצדק, שהמסלול הזה לא יביא אותנו בטעות להכרה מלאה במדינה פלסטינית כעובדה. כי אין ספק שטראמפ שם תנאים שפחות או יותר דורשים מהפלסטינים להיות אירופאים. ישראל צריכה להימנע מסיטואציה בה אנו מייצרים מטרה כזאת בלי שהפלסטינים עמדו בכול התנאים שטראמפ דיבר עליהם, הסיכוי שיעמדו שואף ל-0".
בעוד חמישה חודשים יתקיימו הבחירות לנשיאות בארצות הברית והשר סבור כי "כשמדינת ישראל מכלכלת את צעדיה היא צריכה לקחת בחשבון תסריטים פוליטיים שונים בארה"ב. הסיכוי שממשל דמוקרטי יתמוך בצעד כזה של החלת ריבונות הוא סיכוי ששואף ל-0. לכן, יש פה חלון מדיני למדינת ישראל. המשמעות של צעד כזה שהוא מתרחש - גם אם מגיע ממשל אחר הוא לא חוזר אחורה, לכן אסור לפספס את ההזדמנות ההיסטורית של החלת ריבונות".
עריכה: עופרי גליכמן
