הקבינט
עם רוני דניאל, אלון בן דוד ויואב לימור

"זה הזמן להתכונן לחורף, זו תהיה שעת המבחן שלנו"

פרופ' נדב דוידוביץ' (אונ' בן גוריון) על הידיעות סביב העלייה בתחלואה בנגיף קורונה: "עם ישראל נוטה ללכת בין פאניקה לשאננות"


פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון שוחח עם חברי הקבינט, רוני דניאל ואלון בן דוד, על סוגיית הפטור מבידוד שהעניק המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו למיליארדר טדי שגיא, שמסכנת את המשך הקריירה הציבורית שלו. בהמשך, התייחס פרופ' דוידוביץ' לנתוני הקורונה שממשיכים לעלות, בעיקר במערכת החינוך. לדבריו, עם ישראל נוטה ללכת בין פאניקה לשאננות.

פרופ' נדב דוידוביץ' התייחס לפרסום לפיו המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, אישר למיליארדר טדי שגיא לא לשהות בבידוד לאחר שחזר ארצה מקפריסין, זאת לאחר שהמיליארד ביקש זאת ממנכ"ל המשרד ונענה סירוב. הוא התחיל בגילוי נאות, "איתמר היה המפקד שלי בצבא, אני לא מכיר הרבה אנשים במדינת ישראל שתרמו לבריאות הציבור כמו איתמר. אני לא יודע עד הסוף את הפרטים, יכול להיות שהייתה טעות בשיקול הדעת, אבל לקבל הודעה בתקשורת שאתה מוזמן לשימוע? אני חושב שכל איש שמשרת ציבור, זה נוראי. לא מגיע לו כזה דבר. אני מאוד מקווה שייעשה איתו צדק כי זה אדם עתיר זכויות, ובכל מקרה זה בן אדם שמעולם מעולם לא דבק בו רבב בהקשר הציבורי, לעומת אנשים אחרים בתוך משרד הבריאות".

הוא סיפר כי פרופ' גרוטו למעשה ,שמע את זה בתקשורת והיום יש לו שימוע. אני מאחל לו הרבה מאוד הצלחה. לידיעתכם, היו אנשים אחרים שקיבלו הקלות בחזרה לארץ לבידוד, במיוחד שמגיעים ממדינות ירוקות. ממש ברמה של אנשים בודדים, שאפילו אני הייתי מעורב. לגבי סטודנטים שלנו שהם לא אזרחים ישראליים שלומדים בתוכנית הבינלאומית, פניתי למשרד הבריאות וכמקובל דנו בכל מקרה לגופו, כך שזה לא דבר כזה דרמטי".

חברי הקיבנט תהו האם לדעתו של ר' בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון מדובר בסיכול ממוקד. "אתם אמרת. אני חושב שאם יש איש שראוי להמשיך להישאר בתפקידו ולהנהיג את נושא הקורונה זה פרופ' איתמר גרוטו, שכבר 20 שנה עוסק בפנדמיות, לעומת אנשים אחרים שבכלל לא הכירו את זה ולא מתמחים בזה. אדם עם כל כך הרבה זכויות, גם בצבא וגם כשהיה ראש שירותי בריאות הציבור, וכמשנה למנכ"ל. אני חושב שלבוא ולהודיע בתקשורת, במקום להזמין ולשאול מה קרה, ולהבין, ושוב יכול להיות שהיה שם טעות בשיקול הדעת, מכאן ועד לעשות לאדם לינץ' ומשפט שדה - זה אומר דרשני, לצערי. זה אדם שהקים ועדה להתמודדות עם גזענות במערכת הבריאות, שעשה המון לטובת הרבה מאוד אוכלוסיות ודברים שאנשים בכלל לא יודעים".

"אנחנו מאוד רחוקים מחסינות עדר"

בהמשך, הוא התייחס לנתוני מצב הקורונה במדינה ואמר כי לדעתו "עם ישראל נוטה, לצערי, כל הזמן ללכת בין פאניקה לשאננות. אני חושב שנכון לעכשיו אנחנו נמצאים עם מספרים של מונשמים ושל נפטרים שלמזלנו נמוך, הרבה מאוד בגלל דברים שננקטו קודם לכן. העליה במספר האנשים שהם חיוביים זה בגלל בדיקות רבות יותר, שנעשות במיוחד בדברים הממוקדים בנושא של בתי הספר". לטעמו, "עכשיו זה הזמן להתכונן לקראת החורף, אז יהיו לנו הרבה מאוד מקרים של תחלואה נשימתית, שלא נדע אם זו שפעת או מחלות אחרות, וזו תהיה שעת המבחן שלנו".

"עשינו פתיחה של בתי הספר ושל המשק, אנחנו רואים הרבה יותר מקרים בקרב צעירים ובקרב צעירים אנחנו יודעים שהמחלה מאוד קלה ולפעמים א-סימפטומטית לגמרי. צריך לראות שיש דברים שהם לא קורונה, להמשיך לפתוח את המשק ולעשות את זה בצורה זהירה", הוסיף פרופ' דוידוביץ' אך מנגד הדגיש: "אני לא רוצה שנלך לשאננות, אנחנו יודעים שיש עוד קורונה בארץ, צריכים להתייחס אליה בצורה מאוזנת. אנחנו מאוד רחוקים מאותה חסינות עדר, ולחיסון ייקח עוד הרבה זמן".

לכן, יש לדבריו צורך להקפיד על נהלי הריחוק וההיגיינה, ולצד זאת "זה הזמן לחזק את מערכות הבריאות, בעיקר את לשכות הבריאות שעסוקות מאוד בחקירות אפידמיולוגיות, ולמעשה בנושא של חיסונים אחרים כמו חצבת כי הם צריכים להשלים פערים, כדי שלא תהיה לנו התפרצות של חצבת וכדי שמערכת הבריאות תדע לפעול בצורה שהיא יותר בקהילה ויותר בטיפולי בית, כמו שקרה בתקופה שהיו יותר מקרי קורונה". כמו כן הוא טען כי "צריך לפתוח את הרכבות, זה לא הגיוני שיש תחבורה ציבורית מצד אחד שכולם נדחפים, והרכבות לא פועלות בכלל. אפשר לפתוח בצורה מאוזנת, זו הייתה הבעיה גם כשפתחו את בתי הספר. פתחו מ-0 ל-100 במקום לעשות בצורה מדורגת יותר".

"היה צריך לנקוט בגישה הרבה יותר מתונה ושפויה"

רבים בצמרת מערכת הבריאות התבטאו לאחרונה והציגו עמדה לפיה הקורונה לא חמורה כפי שחשבו או כפי שהציגו. פרופ' עידית מטות אמרה 'אני לא מכירה מגפה שיש בה פחות מ-100 מאושפזים', פרופ' גמזו כתב פוסט בנושא ומי לא מכיר את הטענות של פרופ' יורם לס? פרופ' דוידוביץ' השיב כי לדעתו "היה צריך לנקוט בגישה הרבה יותר מתונה ושפויה, להגיד לאנשים להיות דרוכים, להכין את המערכת. אני חשבתי ש-80% מהתפוסה של בתי החולים שהגדירו לקורונה זה היה מוגזם, אבל מכאן ועד להגיד שזה רק שפעת או דברים ששומעים אצל פרופ' יורם לס, אני חושב שהדרך רחוקה. הרבה פעמים זו חכמה לאחר מעשה".

"אף פעם לא חשבתי שזה הנורא מכל. חשבתי כאדם שמתעסק בפנדמיות כבר 20 שנה, שזה משהו שצריך להתכונן אליו. לצערי, היו חודשיים שיכולנו להתכונן, שהיה אפשר לעשות, לפתוח את הרשות העליונה לאשפוז, רשות החירום הלאומית. זה תמיד פעל, גם באירועי חירום בריאותיים, גם בפנדמיה של השפעת ב-2010-2009. אני לא יודע למה לא עשו את זה. שבוע שעבר הייתי אצל אנשי מבקר המדינה והם התחילו לבדוק את העניין. אבל מכאן ועד להגיד שזה שטויות ושום דבר - רחוקה הדרך", הוסיף.

פרופ' דוידוביץ' הודה: "אני מבין מה פרופ' גמזו אומר ואני מסכים איתו, אנחנו צריכים להמשיך להתמודד עם הקורונה, אבל בצורה מאוזנת. להבין שיש עוד דברים בעולם חוץ מקורונה, ולהתכונן לחורף. צריך לקחת את דרך הרמב"ם, דרך האמצע, המאוזנת, השפויה. בעיקר לחזק את מערכת הבריאות שבלי קשר לקורונה צריכה חיזוק".

 

עריכה: עופרי גליכמן

11/06/2020
הישארו מעודכנים

נגיף קורונה בישראל
נגיף קורונה בישראל  |  צילום: וויסאם השלמון/פלאש 90