"זה הזמן לפתוח במשפט חוזר בפרשת מאיר כהן"
עו"ד כנרת בראשי על חבר הכנסת מ'יש עתיד' בעקבות תחקיר 'עובדה': "איש ציבור ניצל את סמכותו כדי להטעות את בית המשפט ולפגוע בחף מפשע"
תוכנית סיום העונה של 'עובדה' ('ערוץ 12') אשר שודרה בשבוע שעברה שפכה אור על חקירה שהתנהלה בעבר נגד ח"כ מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם) בחשד לביצוע עבירות מין ונסגרה. בתוכנית טענה אחת העדות כי העידה עדות שקר בבית המשפט ובחקירה. עורכת הדין כנרת בראשי התייחסה לנושא והסבירה מדוע יש לפתוח במשפט חוזר. בהמשך, אבישי גרינצייג, הכתב המשפטי של 'גלובס', הביע את דעתו בסוגיה והתייחס לטענות לפיהן חלק מהראיות הושמדו.
עורכת הדין כנרת בראשי סבורה כי לאור תחקיר 'עובדה' בעניינו של ח"כ מאיר כהן יש לפתוח במשפט חוזר. ראשית, העדה שטענה כי שיקרה במשפט, "צריך לברר מתי היא שיקרה". כמו כן, היא אמרה כי "יש כאן אדם שהודה שהוא קבר קלטת, יש צד אחד שטוען שיש בקלטת הודאה של אותה ח' שגוללה את הסיפור שמאיר כהן העביר אותה את אותה הטרדה מינית, ויש את מאיר כהן שאומר אין כלום בקלטת. אם אין כלום בקלטת, למה לקבור אותה? אם יש בקלטת, בוא נראה איפה היא קבורה. יש פה נושא של השמדת ראיות, עדות שקר, יש כאן מגוון רחב של עבירות שבוצעו בניהולו וניצוחו של מאיר כהן, לכאורה. זה המקום לפתוח במשפט חוזר".
עו"ד הדגישה כי "העובדה היא שאדם ככל הנראה חף מפשע הלך לכלא, זה לב ליבו של הדיון שצריך להיות. אם זה נכון שהוא הלך לכלא בגלל ניהול של איש ציבור שהטעה את בית המשפט, אנחנו נמצאים פה באמת בקטסטרופה, וזה לא מעניין אותי מאיזה צד הוא. זה לא מעניין אותי אם זה היה ביבי, או מאיר כהן, או כל אדם אחר. מדובר באיש ציבור שניצל את הסמכות שלו כדי להטעות בית משפט וכדי לפגוע בחף מפשע".
אבישי גרינצייג הצטרף לשיחה והתייחס אף הוא לתחקיר 'עובדה', "אני חושב בהחלט שצריך לחקור אותה באזהרה, את גברת בן ברוך, היא למעשה אמרה 'העדתי עדות שקר במשטרה ובבית המשפט'. אני חושב שכשאדם אומר דבר כזה הוא צריך להיחקר, לדעת האם באמת שיקר או שעכשיו משקר. כשאדם מעיד ומפליל מישהו וכדומה, יש לזה מחיר ציבורי, אז לפעמים אדם מעיד משהו אחד בבית המשפט ובחוץ לתקשורת אומר משהו אחר. זה דפוס פעולה שחוזר על עצמו בכל מיני הזדמנויות. מצד שני, בתחקיר היו לא מעט בעיות והוצגה תמונה שהיא מאוד בעיתית לדעתי. אחרי הכול בסופו של דבר הבן אדם, אותו דורון ביטון, הודה בבית המשפט, הביע חרטה, ואמר 'כן, זה מה שאני עשיתי'".
בראשי מיהרה לתקן את דבריו של גרינצייג, "יש לי את הכרעת הדין, הוא הודה אחרי שהוא הבין שאין לו דרך לברוח מזה. הודה בסחיטה ואיומים? לא ולא. הוא הודה בהעלבת עובד ציבור, שהעונש עליה הוא בחיים לא כלא, והוא הודה בעבירה של בידוי ראיות. למה בידוי? כי אותה רוית העידה שלא היו דברים מעולם. זה מילה נגד מילה". לדבריה, "ה'פאק' הגדול הוא של המערכת שלא בדקה וחקרה כמו שצריך". היא ציינה כי בפרשת קצב כל מסמך נבדק על-ידי גרפולוג על מנת שיחווה את דעתו על הסיטואציה בה נכתבו המסמכים, ואילו בפרשת כהן לא. "אנחנו לא רואים סיטואציה כזאת, יש מכתב, יש את כתב ידה, יש אדם שמודה שקבר קלטת שזו הייתה ראיה ממשית, יש אישה שמודה ששיקרה, נפתחה חקירה בלהב כי שר בממשלה הגיש תלונה, כאילו המשטרה שייכת לאבא שלו ואח"כ במפתיע סגרו אותה, כל הדברים האלה ביחד מביאים למסקנה אחת – לא הייתה לו ברירה אלא להודות".
גרינצייג הדגיש כי הוא "בעד לחקור", אך הוסיף כי לדעתו "זה לא צריך להיות אך ורק לכיוון של משפט חוזר, יש גזר אבל חייב להיות גם מקל. מי שטוען שהוא שיקר צריך להיחקר ואולי גם לעמוד לדין. יש דברים שאתה לא יכול להגיד 'ניתן לו פרס אם יודה שהוא שיקר', נגיד לו 'לא נחקור אותך', אני חושב שאין ברירה". עו"ד בראשי טענה כי ניתן לגלות שאדם משקר רק בחקירה, "אתה יכול לתת לו כמו עסקאות טיעון, מה אתה נותן? גזר".
"המשפחה הזאת מאוד תלויה במאיר כהן"
גרינצייג התייחס לסוגיית הקלטת שנקברה והודה כי "אין ספק שזה משהו בהחלט מטריד, מור יוסף עצמו, אותו אדם שהשמיד את הקלטת, טוען שבכלל מי ששלח אותו לטפל בקלטת זה גורם נוסף שגם נגדו מר ביטון הורשע בכך שבדה ראיות נגדו. לטעמו, דבר אחד נעדר בתחקיר 'עובדה', והוא "עדות, אין עדות. המתלוננת בכלל לא נמצאת שם. לא רק זה, היא בבית המשפט העידה הפוך, היא טוענת בתוקף שלא הוטרדה מינית והכול המצאה, אמא שלה שמוזכרת בכתבה אומרת שהכול המצאה. הכול זה רדיפה".
בראשי ציינה כי אמה של האישה שהוטרדה לכאורה מחזיקה בתפקיד בכיר ואף אמרה כי – "אולי הבת שלה מחפה על אמא שלה כדי לשמור על התפקיד? המשפחה הזאת מאוד תלויה במאיר כהן כמו הרבה משפחות שהיו תלויות במאיר כהן בהיותו ראש עיר". כמו כן, התרעמה על הנימוק לסגירת התיק, התגובה שלהם היא לא למה סגרו את התלונה על סחיטה באיומים, לא אמרו – 'לא היו ראיות', 'לא היה עניין לציבור', 'לא הייתה אשמה'. באו ואמרו – 'לא עלה חשד לעבירות מין'. תגידו, שואלים אתכם למה אתם סוגרים את הסחיטה באיומים ואתם עונים על עבירות מין? החוקר בתיק בקולו הוא אמר, 'באנו לחקור נשים ולא נתנו לנו'".
היא הסבירה כי ישנן 3 עילות לסגירת תיק, "אין עילה של 'לא עלה חשד לעבירות מין'. יש - עניין לציבור, אין אשמה או אין ראיות, צריך לתת את הנימוק הזה ולא ניתן הנימוק הזה. אילנה דיין, גם אני חושבת שיש בעיה מאוד רצינית בתחקיר, היא לא הביאה את אותם גורמים, לא הציבה מראה, לא הראתה מי הם בפרקליטות. בפרקליטות, בתיקים כאלה של אנשי ציבור יש פרקליט מלווה, מעליו את פרקליט המחוז שהיה מומי למברברג ומעליו את פרקליט המדינה שהיה שי ניצן".
לסיום אמר הכתב המשפטי של 'גלובס': "אתה יכול להעלות סימני שאלה אבל אצל אילנה דיין לא היו סימני שאלה, היה קו מאוד ברור ונחרץ. אין סימני שאלה, 'הסודות האפלים', 'האדם מטריד מינית סדרתית', וכו'. אבל אחרי הכול, האדם הורשע בשתי ערכאות, יש פסיקה שיפוטית נחרצת נגד אותו אדם שאת מהללת אותו, אז את יכולה להביא את הצד שלו, אבל בזהירות. שהתמונה תהיה הרבה יותר שלמה והיא לא הייתה שלמה בעיני. אם התחקיר היה על ניסיון השתקה של מאיר כהן וסימני שאלה סביב ההתנהלות שלו, לא הייתה לי מילה אחת של ביקורת, זה מצוין. אבל זה לא מה שהיה בתחקיר".
עריכה: עופרי גליכמן
