"האיראנים לא כל כך מאשימים את ישראל"
ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן, על המתיחות מול הרפובליקה האסלאמית: "הבעיה של האיראנים כרגע שהם מתמודדים לא רק מול ההקשר הישראלי"
ד"ר רז צימט, מהמכון למחקרי ביטחון לאומי ומומחה לאיראן, שוחח עם יואב לימור ואלון בן דוד ב-103fm על רקע הפיצוצים העלומים באיראן. הוא ניסה להשיב על השאלה - האם השלטונות באיראן מאשימים את ישראל באירועים האחרונים?
ד"ר רז צימט דן תחילה באירועים שהתרחשו לאחרונה באיראן וטען שמדובר ברצף "באמת משמעותי וחריג, גם במונחים איראנים, של כל כך הרבה אירועים". לדבריו, "זה מעורר את הפרנויה אירנית שהיא דבר ידוע. בנוסף לכל הפיצוצים שאנחנו שומעים עליהם, שלא כולם חבלה ובוודאי שלא כולם קשורים למתקפת סייבר או מתקפה אחרת מצד ישראל, יש גם גל שריפות די חריג בשבועות האחרונים. חלק מהאירועים קשורים להתנהלות כושלת מצד השלטונות ותשתיות מוזנחות. השבוע קראתי ראיון שאמר שיש לפחות 50 בתי חולים בטהרן שאינם עומדים בקריטריונים בטיחותיים מינימליים, אז זה לא פלא שיש לך אירועים כאלה. אבל הרצף הוא ללא ספק חריג".
חברי הקבינט תהו מדוע השלטונות האיראניים מאשימים את ישראל באירועים, שכן הם מציגים עצמם בכך כחלשים, כמותקפים, וכחסרי יכולת להגן על אזרחיהם ועל המדינה. צמט הסביר כי למעשה "הם לא כל כך מאשימים את ישראל. יש ברשתות החברתיות האירניות לא מעט קולות שמאשימים את ישראל, יש נטייה לומר שזה לא יכול להיות שזה מקרי. אבל השלטונות ברוב האירועים החריגים, וודאי באופן רשמי, לא מאשימים את ישראל. בחלק מהמקרים נוח להם להאשים גורמים זרים מתוך אמירה 'מה אתם רוצים מאיתנו? זה לא התנהלות כושלת שלנו'. כמו שראינו בפרשת המטוס האוקראיני שהופל בטעות, 'זה משהו שגדול מאיתנו'".
אך מנגד, האיראנים הודו בפגיעה משמעותית במתקן הגרעין שלהם. המומחה לאיראן הסביר כי לא מדובר בהכרזה מפתיעה מצידם, שכן מדובר במתקן שנמצא בפיקוח. "אם הם למדו משהו מפרשת המטוס האוקראיני, ולצערי הם לא למדו יותר מדי, זה שיש אירועים שאי אפשר להסתיר. כשמדובר במתקן כל כך רגיש, שנמצא בפיקוח, שהודיעו שהם הולכים לבקר במתקן - הם לא רצו להיחשף שוב במחדלים שלהם. עם זאת, צריך לזכור את הפער בין האופן בו הציגו את התוצאות של האירוע הזה, לבין מה שאנחנו יודעים היום לפי הנתונים ברזולוציה היותר טובה שקיבלנו אתמול".
"האיראנים מבינים שיש להם מגבלה"
בהמשך, התייחס לאפשרות שתפרוץ מחאה כלכלית-חברתית באיראן והודה כי על אף הקשיים הכלכליים טרום תקופת הקורונה שגברו בצל הקורונה, "זה למען האמת לא מקבל ביטוי של מחאה. ראינו מחאות בשנתיים וחצי האחרונות ומה שאפיין אותם זה בעיקר מחאות של מעמד הפועלים, מובטלים, צעירים פחות משכילים. אם באמת כפי שהאיראנים עצמם מעריכים יצטרפו כמה מיליוני מובטלים, זה עשוי לחדש את המחאה, אבל לא בהכרח - לפעמים זה יכול להביא לתוצאה הפוכה. ככל שהאזרח האיראני הממוצע עסוק יותר בקורונה ובשאלה איך הוא מביא לחם הביתה או איך מוצא עבודה - יש לו פחות זמן לצאת להפגין, לסכן את חייו ואת פרנסתו, אם יש פרנסה. כך שזה שהמשבר הכלכלי חמור לא אומר בהכרח שנראה בזמן הקרוב יציאה לרחובות, ויש עדיין קורונה, גורם שבמידה מסוימת עשוי לעכב יציאה המונית של אנשים לרחובות".
ד"ר צמט הודה כי על אף ההערכות בישראל ובארצות הברית, "הלחץ הכבד לא גורם להם לבחון מחדש את מציאותם ולשקול אולי לחזור למשא ומתן או להסכם גרעין. אין ספק שיש לחץ כבד מאוד מבית, בעיקר בחוגים הרדיקליים, על הממשלה לעשות משהו נוכח ההתפתחויות, לשקול שיתוף פעולה עם פקחים, להודיע על השעיית יישום הפרוטוקול הנוסף, אני לא חושב שהם יעשו משהו דרמטי. אין ספק שהם מחכים לנובמבר אבל יש לחץ גובר. בשורה התחתונה אתה רואה תהליך של הקצנה, האיראנים באים ואומרים 'אנחנו לא מוכנים למשא ומתן', ואלה אמירות שלא משקפות רק את ההנהגה השמרנית באיראן, אפילו גורמים שמזוהים יותר עם הזרם המתון , 'רוצים לחזור? בבקשה, תחזרו אתם האמריקנים להסכם ותשלמו פיצויים על הנזקים שנגרמו לכלכלה האיראנית בשנים האחרונות'. כך שגם אם ביידן ינצח זה לא יהיה פשוט, לא יהיה טריוויאלי להחזיר את העניינים למסלול המדיני".
האם יש היתכנות שאיראן תתקוף בישראל, לאור האירועים האחרונים? ד"ר צמט, אמר: "אני לא בטוח, תגובות האיראנים מוגבלות. כולנו זוכרים את מתקפת הסייבר שיוחסה לאיראנים לפני כחודשיים ואז ההערכות היו שהם פועלים בסייבר משום שהבינו שאינם יכולים לפעול באופן אפקטיבי על הפעילות הצבאית של ישראל בסוריה. אני לא פוסל, אפשר לראות תגובה בסייבר. ראינו אתמול את ההסכם של שיתוף פעולה צבאי שנחתם בין איראן וסוריה, אבל בסוף גם האיראנים מבינים שיש להם מגבלה. גם כי הם לא רוצים להביא להסלמה, וגם ביכולת שלהם, לנוכח עליונות מודיעינית ומבצעית ישראלית, היא מוגבלת".
עריכה: עופרי גליכמן
