"מגמת ההדבקה היא בדרך למטה"
פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, סיפר לגדעון אוקו האם אנחנו לקראת סגר: "כל עוד אנחנו יציבים אני לא רואה מקום לסגר" • בהמשך עלה גם פרופ' יונתן הלוי
הסגר חוזר? רק אתמול(ד') אזרחי ישראל נשמו לרווחה כאשר בקבינט הקורונה הוחלט לבטל את הגבלות סוף השבוע, ונקבע תאריך להצגת מודל לחידוש התעופה ופתיחת השמיים מעל מדינת ישראל. אך כעת בקבינט הקורונה דנים על קיום של סגר נוסף, בניסיון להוריד את מספר הנדבקים הגבוה לפני פתיחת מערכת החינוך הספטמבר. פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן ופרופ' יונתן הלוי, מנהל ביה"ח שערי צדק הסבירו מדוע סגר כללי איננו הפתרון, וכיצד בכל זאת ניתן להוריד את נתוני התחלואה הגבוהים.
פרופ' ערן סגל הסביר כי קיימות 2 סיבות לשימוש בכלי הסגר. "אחת, אם איבדנו שליטה על התחלואה כמו שהיה בגל הראשון, שראינו הכפלה כל 3 ימים ואתה חייב לעצור לפני קריסת מערכת הבריאות. זה כרגע לא המצב, כל המדדים שיש לנו, מספר הנדבקים, החולים קשה, כולם ביציבות אפילו במגמת ירידה. הסכנה הזאת לא עומדת כרגע על הפרק לשמחתנו . אותו מקדם ההדבקה, הוא סביב 1, אולי אפילו בדרך למטה קצת. זו לא סיבה לעשות סגר. סיבה שניה, אנחנו באוגוסט, בספטמבר רוצים לפתוח את מערכת החינוך. אנחנו חייבים להוריד את התחלואה".
אך הוסיף ואמר כי הבעיה היא התכנון של החיים לאחר הסגר, "נניח והיינו מורידים את המספרים למספר נמוך של 200, שבתיאוריה זה מספר שהיה אפשר לנסות לשמור עליו יציב אם היה לנו מערך חקירות אפידמיולוגיות מתפקד - אבל אין לנו. לכן, גם אם היינו נכנסים לסגר ומורידים את התחלואה בצורה דרמטית, אני לא רואה כרגע את המנגנון שהיה פותר את זה. לכן, כל עוד אנחנו יציבים אני לא רואה לזה מקום". הוא ציין כי התחלואה בישראל לא מפוזרת באופן אחיד, "ישנם יישובים בהם התחלואה גבוהה, ערים אדומות, יש כרגע אחוזים מאוד גבוהים של בדיקות שיוצאות חיוביות, וברור שצריך לשלוח לשם הרבה יותר בדיקות. עם הרבה יותר בדיקות במקומות האלה, הסיכוי שנאתר שם חולים חיוביים יותר גבוה. נוכל לבודד אותם ולהוריד את ההדבקה בערים שהן המוקד".
לדעתו, טיפול נקודתי במוקדי הדבקה יכול באופן משמעותי לשנות את תמונת המצב בישראל. ברמה הארצית, הוא טען כי המגמה "כרגע במצב יציב ואפילו במגמה של ירידה. אותם מקומות שהם המוקדים - אין לנו מספיק בדיקות כדי לעצור תחלואה ברמה ארצית מאוד מפושטת. אבל ברמה מקומית, יש לנו מספיק בדיקות בשביל זה. זה ברור שביישוב בו 26% מהבדיקות יוצאות חיוביות, הסיכוי שתמצא מאומתים נוספים ותוכל לבודד אותם ולקטוע שרשראות הדבקה על ידי בדיקות ולא על ידי מערך חקירות שכרגע אין - הוא הרבה יותר גבוה, מאשר שאר הבדיקות שעושים ומפזרים בכל הארץ".
"צריך להתנהל פה מיום ליום"
פרופ' יונתן הלוי מהמרכז הרפואי שערי צדק הצטרף לשיחה ותמך בדבריו של פרופ' סגל. "זה ממש הגיוני, שאם ברמה הלאומית יוצאים היום 8.5-8% מה-20,000 בדיקות שעושים ביום יוצאות חיוביות, ויש מקום בו זה לא 8% אלא 20-25% זה ממש מתבקש שבמקום הזה יתרכזו. מרגע שהתקבלה התשובה החיובית, הבידוד שלו, אם הוא גר במשפחה מרובה ילדים - בעיר חרדית, ערבית או עיר אחרת עם צפיפות דיור, ויוציאו אותו למלונית זו הדרך. אני חושב שצריך לאמץ יותר את גרסת גמזו שאני ממש מתפעל מהזהירות שלו. הוא אומר – 'קיבלנו החלטות בקבינט הקורונה, אני מקווה שיאושרו בממשלה. בואו ניתן לזה שבועיים ונחליט אם צריך סגר או לא'".
לטעמו, בדומה לפרופ' גמזו אשר "חושב שכתוצאה מהחלטות אתמול בצירוף המגמה שפרופ' סגל הצביע עליה לפני מספר דקות, שהיא תוצר של ההחלטות שהתקבלו בתחילת ואמצע יולי, הוא חושב שיש סיכוי להוריד את המספרים בלי סגר מלא. לכן, צריך להתנהל פה מיום ליום, שר הבריאות עצמו הכריז לפני כמה ימים שאין שום צורך בסגר; אז אנחנו רואים שהריבון בדרגים הגבוהים שלו, בעלי האחריות האולטימטיבית, רה"מ ושר הבריאות נוטים כל הזמן לתחזית יותר שחורה, שעד עכשיו לא התאמתה. למרות שמספר הנדבקים רב, ננקטו מספר צעדים. המודל של ערן סגל הוכיח את עצמו לאורך כל הגל".
פרופ' הלוי ציין כי באתר של משרד הבריאות מופיעים הנתונים של החולים הקשים בנגיף בשבועיים האחרונים: "24.7 ואנחנו ב-6.8, שבועיים. מספר יומי של קשים: 302, 310, 302, 322, 317, 324, 331, 335, 335, 346, 342. זה יציבות יחסית". פרופ' סגל הוסיף והתייחס לאפשרות שיוטל סגר כללי בשנית, ואמר: לא יכולה להישאר במצב הזה כי הוא פשוט לא יאפשר לנו עם 1,800 נדבקים ליום לעשות פעולות נוספות של פתיחה. כי זה לא מספר שגם אם היה לנו מערך חקירות מתפקד, היינו יכולים לעמוד בו. לכן, בהחלט חייבים להוריד את התחלואה. אם אנחנו משתמשים בכלי הזה, שהוא מאוד חריג, ואנחנו מאוד לא רוצים להשתמש בו – אנחנו חייבים להיות בטוחים שכשנוריד את המספרים בזכותו - נצליח לייצב".
מנהלי בתי החולים מתריעים כי הם עומדים בפני קריסה. פרופ' הלוי הביע את דעתו על הנושא ואמר כי "הקריסה היא קריסת כלכלית. בתי החולים כרגע לא קורסים מבחינת עומס החולים, אתם רואים שבמחלקות הכירורגיות אנחנו הולכים לקבל פצועים מלבנון. אני חושב שקריסה היא מילה חזקה מדי. זה נכון לגבי אי התמיכה הכלכלית של המדינה בבתי החולים שאינם שלה. הדבר עומד לבוא על פתרונו, היה דיון בוועדת כספים, קיבלנו הודעה שכנראה בימים הקרובים זה יבוא על פתרונו".
והדגיש: "מבחינת עומס מונשמים, עומס חולים קשים - שום בית חולים לא מתקרב לקצה היכולת שלו במספר המיטות. הבעיה היא של צוותים, תקני רופאים ואחיות, ואנחנו עושים את זה בקדחתנות לקראת החורף. כרגע וודאי אין קריסה של בתי חולים, העניין הכלכלי חייב לבוא על פתרונו לגבי בתי חולים שאינם ממשלתיים".
עריכה: עופרי גליכמן
