מור אסאל, בת קיבוץ כברי, הייתה במשך שנים רבות עיתונאית ובלוגרית, ופרסמה שני ספרי הדרכה להורים. כיום היא מדריכת הורים ומלווה בתהליכי התפתחות אישית. אסאל הגיעה לשיחה פתוחה וכנה עם ורדה רזיאל ז'קונט על הרומן הראשון שכתבה - 'איך ללטף קיפוד', סיפור סוחף ומרגש שכתוב באותנטיות יוצאת דופן על אהבה ובגידה, על התמודדות עם פגיעה מינית, על בחירות והחמצות.
ברומן שעוסק בסיפורה של נערה לפני הגיוס, מתוארת בכנות כובשת אהבה לשני גברים. האם זו שגיאה? "גם לי זה קרה בזמן הצבא", שיתפה אסאל והוסיפה: "לדמות של הקצין שהיא מתאהבת בו, קראתי 'הקצין הגנרי'. אני חושבת שלכמעט כל אישה היה אחד כזה. הבחור השרמנטי, המגניב, שאת לא מכירה - זה שמשגע את חושייך. סביר שזה יקרה, ואולי גם טוב שזה קורה - כי מי אמר שאנחנו צריכים לחיות כל החיים עם האהבה הראשונה שלנו מהתיכון?".
הסופרת הסבירה את הבחירה הספרותית לקפוץ בזמנים מן ההווה אל העבר, שוב ושוב: "כתבתי את הספר שרציתי לקרוא. בכל פעם שכתבתי הפתעתי את עצמי, כתבתי לעצמי סיפור בהמשכים. לאחר שכתבתי את הפרולוג אמרתי לעצמי 'רגע, אני לא מכירה את האישה הזאת'. זה פשוט קרה כדי שאני אכיר את הדמויות שלי יותר טוב". ורדה הודתה כי "רציתי רצף. היה לי קשה לעבור מסיפור העבר של הגיבורה להווה שלה".
בהמשך השיחה בין השתיים תהתה רזיאל ז'קונט מדוע אסאל בחרה להכניס את הגיבורה לטראומה: "חלק מהכוח של הספר הזה הוא שהוא עוסק בפגיעות מיניות פחות מדוברות. מה שקורה לה, קורה וקרה לכל כך הרבה נשים שהלכו במקרה למקום הלא נכון. זאת הבנאליות המזעזעת של פגיעות מיניות".
האזינו לשיחה שמשלבת אהבה, בגידה, נישואים, משפחה וסליחה.