מדינה באדום
1000 נפטרים ממגפת הקורונה כשישראל נמצאת במקום הראשון במספר החולים • פרופ' סלמאן זרקא, מנהל ביה"ח זיו בצפת על המצב בבית החולים
כחלק מתוכנית הרמזור של הפרויקטור פרופ' רוני גמזו, הוחלט כי על כ-10 יישובים המוגדרים 'אדומים' יוטל סגר כללי החל ממחר. (ב') על פי רשימת הערים שפורסמה על ידי משרד הבריאות עולה כי מוקדי ההדבקה המרכזיים הם בקרב המגזר הערבי והאוכלוסייה החרדית. פרופ' סלמאן זרקא מנהל ביה"ח רבקה זיו בצפת שוחח עם גולן יוכפז וענת דוידוב על נתוני התחלואה המטרידים בקרב המגזר הערבי.
נגיף קורונה ממשיך להתפשט ברחבי הארץ, ונתוני התחלואה במגזר הערבי ממשיכים לטפס במהירות. למרות האזהרות הרבות, ההנחיות המגבילות ועם למעלה מאלף מתים מאז פרצה המגפה בישראל – נדמה כי הרחוב הערבי מסרב להישמע להנחיות. פרופ' סלמאן זרקא ציין כי בתי החולים בכל אזור הצפון נמצאים בתפוסה "מאוד גבוהה, מה שלא היה בגל הראשון. בצער רב זכינו במקום הראשון העולמי במצבנו כרגע בגל השני, השלישי. שיעור ההדבקה אצלנו מאוד גבוה, כמות החולים הולכת ועולה", והוסיף: "כנראה השבוע אני פותח מחלקת קורונה נוספת", זאת מכיוון שבסופ"ש האחרון הוא עבר את התפוסה המירבית במחלקת הקורונה.
פרופ' זרקא הביע את דעתו על נתוני התחלואה במגזר, ואמר: "אני מאוד מוטרד, יש התרופפות, אולי עייפות החומר, בעיית אמון. בכול הצפון בביה"ח נהריה, פוריה, זיו ורמב"ם אנחנו עובדים כקבוצה אחת ומנסים להעביר חולים אחד מהשני כדי למצות את הפוטנציאל של המחלקות השונות. כרגע כולנו בתפוסה מאוד גבוהה. פוריה במאה אחוז, נהריה בתפוסה מאוד גבוה, 90 ומשהו". הוא הדגיש כי "מאושפזים בביה"ח בצפון מכל הדתות, מכל העדות, המחלה הזו לא מפרידה. אם כי בתקופה האחרונה יש יותר ייצוגיות של האוכלוסייה הערבית בתוך מחלקות האשפוז. המחלה שכיחה יותר בהקשר האשפוזי באוכלוסייה יותר מבוגרת, אבל גם אושפזה אצלי אישה בת 33 וגם בן 55, כך שלא נכונה המחשבה שרק בני 80 ומעלה".
בהמשך אמר הפרופסור: "הלוואי היה ניתן להביא את הציבור, שלפעמים אולי מבין בטעות שזו מחלה קלה, למחלקות לראות את המאושפזים, המונשמים, את הסבל של המשפחות שמתקשות לבוא לבקר את החולים. זה לא כמו מחלקה רגילה שהכניסה חופשית, זה כניסה מתואמת, עם בידוד. החולים במצב קשה המשפחות סובלות ולא עלינו מקרי המוות האחרונה לאחרונה, המשפחות לא יכולות להיפרד מהמת".
"יש מרכיב חזק של הכחשה"
גולן יוכפז תהה מדוע לדעתו המגזר הערבי כמעט ומתעלם לגמרי מההנחיות של משרד הבריאות וממשיך לקיים אירועים המוניים כדוגמת חתונות. על כך השיב מנהל ביה"ח זיו: "אני חושב שיש לנו משבר אמון קשה, וכן משבר מנהיגות קשה, בתוך המגזר הערבי. מאוד חשוב להיזהר כשמדברים על אוכלוסיות לא להכתים את כולם, אני רואה גם בתוך האוכלוסייה הערבית וגם בתוך היישובים לא מעט אנשים שומרי חוק, מקיימים את ההנחיות. אבל הקו היותר שכיח ברחוב הערבי זה הקו שמכחיש שיש קורונה, שמתייחס לקורונה כמחלה קלה, שלא מקבל את ההנחיות. הלוויה של אישה בת 84, די מהר מתורגם שהאישה הייתה ממילא אמורה למות ולאו דווקא זה הקורונה. יש מרכיב מאוד חזק של הכחשה וחוסר קבלה".
עוד הוסיף: "החברה הערבית מאופיינת בחברה קולקטיבית ,שמסתכלת קודם או הרבה על מה קורה מסביב, מה יגידו השכנים, על החובות שאני חייב כי השכן היה בחתונה של הבן שלי; אל מול ההתרופפות שקיימת יהיה הרבה יותר קל ללכת עם הזרם, ללכת לחתונה ולאו דווקא להישאר בבית. אני הצעתי לציבור הערבי לשלוח ברכה או מתנה, לאו דווקא חובה להשתתף גם אם יש חובה ציבורית להחזיר חוב לאותה חתונה".
פרופ' זרקא התייחס גם לנציגי הציבור של המגזר הערבי, והסביר: "בכול ציבור נבחר, בדגש במגזר הערבי שהוא ציבור נבחר חמולתי, יש לגמרי משילות מאוד מורכבת ונדרשת בחלק הזה גם סיוע. פגשתי אחד מראשי הערים הערביות אמר יש לי בכול העיר 2 מפקחים ו-9,0000 משימות, עם השניים האלה אני אתעסק בחתונות? יש עוד דברים שצריך לטפל בהם. לא בכדי אמרתי את המילה כשל מנהיגותי ובעיה מנהיגותית. אוכלוסייה רבה מקיימת את ההנחיות ולא משתתפת בחתונות המוניות, לדעתי יש צורך במעורבות של הממשלה, פיקוד העורף, המשטרה, משרד הבריאות. אנחנו חייבים לסייע לראשי הרשויות".
כמו כן, הוא הודה: "אולי שגינו במדיניות שאישרנו שהחתונות יתקיימו בחצר הבית ולא בגני אירועים, איפה שיכולת השליטה שלנו גדולה וטובה יותר, ויש בעל בית שאפשר לקנוס אותו. עיקר ההדבקה היום במגזר הערבי, היא מהתקהלויות שקורות בעיקר בחתונות, פחות בלוויות. דחקנו את האנשים הביתה והם בכל זאת רוצים להתחתן, הבית קטן, מזמינים 1,000 איש וההדבקה יותר גדולה". פרופ' זרקא הוסיף לסיום: "המחלה היא לצערי של כולנו, אי אפשר לסגור אותה רק בתוך יישוב ערבי - זה מהר יתפשט החוצה".
עריכה: עופרי גליכמן
