103FM
103FM
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור
אראל סג"ל

"ישנה עלייה אמיתית בתחלואה"

כרגע זה נראה לא טוב: פרופ' ערן סגל על התפשטות הנגיף: "אם היו מיישמים את התוכניות של פרופ' גמזו, יכול להיות שהיינו מורידים את התחלואה"


עם למעלה מ־3,000 נדבקים בקורונה ביממה, ו-1,000 מתים עולה השאלה - האם זה נובע מחוסר ההיענות ומחוסר הציות של הישראליים להנחיות משרד הבריאות והממשלה? סביב שאלה זו שוחח פרופ' ערן סגל (מכון ויצמן) עם אראל סג"ל ואבי יששכרוף. בהמשך, שיתף במחקר שלו סביב נגיף קורונה וענה על השאלה האם חלקנו מחוסנים מראש מהנגיף? 

פרופ' ערן סגל התייחס לנתוני התחלואה בקורונה שממשיכים לזנק מיום ליום, והודה: "מצבנו לא טוב. העלייה הייתה בצעירים בעיקר, הצעירים קפצו בכמעט כפליים בשבוע האחרון לעומת שבוע שעבר במספר המאומתים. אבל באוכלוסייה המבוגרת אנחנו רואים עליה של 20 אחוז. גם בחולים קשה רואים עליה אבל עליה יותר מתונה. בגלל המדדים האלה של כמות המאומתים המבוגרים והחולים הקשים שהם נתונים מהימנים, אנחנו מעריכים שהיום אנחנו בהתפשטות במקדם הדבקה גדול מ-1".

כמו כן, הוא התייחס לטענות כי נתוני התחלואה הם פועל יוצא של מספר הבדיקות שנעשות: זה להתחבא, חלק מההסבר לעליה במספר המאומתים זה אכן זה הגדילו את הבדיקות, היו צעירים שלא הלכו להיבדק ועכשיו יותר נבדקים. אבל זה רק חלק, וחלק אחר הוא עליה אמיתית בתחלואה. זה קורה על רקע של 460 חולים קשים בבתי החולים, מספר שאמנם לא עולה בקצב מטורף, אבל עולה בצורה מזדחלת כלפי מעלה. אין לנו כבר הרבה שולי ביטחון, יותר מזה, אני לא רואה איזה נס יקרה פה שככה סתם תרד התחלואה כשאנשים באמת לא מקפידם על הנחיות ואין הירתמות של הציבור".

פרופ' סגל טען כי "המדינות שהצליחו זה הכול מגיע לא מהמגבלות שהממשלות מטילות, אלא מהירתמות והיענות של הציבור. קח את יפן היא דוגמה מצוינת, יש מדד שחקרו באוניברסיטת אוקספורד, היא במקום השני בעולם מבחינת ההגבלות שהטילה, לא הטילה מגבלות על האוכלוסייה שלה כמעט, ומדובר באוכלוסייה בסיכון. יש שם תחלואה מאוד נמוכה, למה? אני משער כי הם מקפידים על ההנחיות, זה נכון שבישראל מקפידים הרבה פחות".

"יש עובדות ויש אנשים שמתעלמים מהעובדות"

בהמשך, התייחס לתחזיות האימה של משרד הבריאות והממשלה בגל הראשון, שלא התממשו ואשר ייתכן והובילו להתרופפות במשמעת הציבור. "נושא ההסברה הוא נושא מאוד חשוב, חשוב לשדר שקיפות שלאורך חלק מהזמן לא הייתה קיימת ואמינות. אבל כשאומרים שיהיו אלפים זה אומר שאם לא נעשה כלום אז יכול להיות תרחיש בו זה יקרה. בגל הראשון זה לא קרה ואמרו 'סתם הפחדתם', ובגל השני יש לנו יותר מאלף מתים. יש עובדות ויש אנשים שמתעלמים מהעובדות".

אז האם ההצלחה של הגל הראשון היא הסכנה של הגל הנוכחי? פרופ' סגל הסביר כי גם אם אנחנו נשאר במצב הנוכחי, "כל יום ובכל שבוע מתים קרוב ל-100 אנשים מקורונה. אחד יגיד שזה הרבה ואחד שזה מעט אבל אלה העובדות. מה יקרה אם העלייה הזאת תמשיך ותזדחל כמו שכרגע זו המגמה? אנחנו כבר ב-460 חולים קשים והמערכת הגדירה שב-800 חולים קשים זה קריסה, חולה 801 לא יקבל את הטיפול המיטבי, יש שיגידו שהיום כבר לא מקבלים את הטיפול המיטבי". הוא הביע את דעתו על תוכניתו של הפרויקטור פרופ' רוני גמזו: "היה בהן הרבה היגיון, ואם היו מיישמים אותן יכול להיות שהן היו עוזרות להוריד את התחלואה, יכול להיות שהיינו מורידים את זה מספיק עד שהיינו יכולים לנהל את זה בעזרת חקירות אפידמיולוגיות. כשאתה צריך לרדוף אחרי שלושת אלפים אנשים ליום זה לא משהו שבאמת אפשר".

לסיום, הציג הפרופסור את המחקר העוסק בנוגדנים לוירוס קורונה: "אנחנו פיתחנו טכנולוגיה שמסוגלת לבדוק חשיפות שהיו כנגד וירוסים שונים ובדקנו גם את וירוס הקורונה הנוכחי, וגם אחרים שקיימים אצלנו הרבה שנים ולא יוצרים מחלה קשה. גילינו שאנשים שנחשפו לקורונה עכשיו, 'חולי קורונה', פיתחו נוגדנים כצפוי כנגד הווירוס, אבל כל אחד פיתח נוגדנים לאזור אחר; וגם פיתחו נוגדנים כנגד וירוסים שהם וירוסים של צינון. כרגע הייתי ממשיך להתנהל בחשיבה שיכול להיות שכולם נחשפים, זה משהו שכולנו יכולים להידבק, זה משהו שצריך להוכיח. המחקר שלנו כרגע לא מוכיח את זה, אבל מהמחקר שלנו האפשרות הזאת עולה".

עריכה: עופרי גליכמן

09/09/2020
הישארו מעודכנים

אראל סג"ל
אראל סג"ל