מספר ימים תמימים עברו מאז שנכנסה מדינת ישראל לסגר קורונה שני, אך לצד אי הבהירות באשר לנתוני התחלואה המדאיגים, נדמה כי גם הורים, גננות וילדים ברחבי הארץ אינם יודעים מה ילד יום והאם הם עתידים לחזור לגננת ולחברים בקרוב.
יו"ר פורום הגנים הפרטיים קרן אוחנה שוחחה עם ענת דוידוב ב־103fm וסיפרה בכאב על חוסר הוודאות באשר למצבם של הגנים הפרטיים בישראל: "לא פתחנו את גני הילדים מתוך אג'נדה וכדי לכבד קצת את הדמוקרטיה במדינת ישראל, על אף שאנחנו רואים שחוק המחאה וההפגנה חזק יותר מכל אלמנט דמוקרטי אחר".
בהמשך דבריה, הסבירה: "נתבקשנו מוועדת החינוך בכנסת לאפשר זמן עד ליום רביעי להצבעה מחודשת על החרגה בתקנות של הגיל הרך, ואנחנו הסכמנו לבקשה הזאת. תוקף התקנות כפי שהן יצאו בהחלטת הממשלה באשר למוסדות חינוך סגורים או פתוחים, הכל או כלום, שחור או לבן, הוא עד היום. זאת אומרת שמחר (ג') בבוקר מתכנסת ועדת הקורונה שתביא תקנות חדשות שיעלו להצבעה ביום רביעי. הכנסת תפעל חכם כי תיצמד לנתונים של משרד הבריאות. המדינה צריכה להבין דבר אחד מאוד פשוט - שהקורונה כאן כדי להישאר. אנחנו נלמד לחיות לצדה או איתה. לצערי המדינה שלנו מכירה רק מהפכות, והיום אנחנו אוכלוסייה יותר חזקה כי זה מעבר לגנים גם הצורך של ההורים לצאת למקומות העבודה שלהם".
על השלכות הדחייה של פתיחת גני הילדים הפרטיים בישראל, אמרה אוחנה בצער: "ההשפעה של סגירת הגנים הפרטיים על המשק היא עצומה והנזק הוא לאין ערוך גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת פעימות הנשימה לצוות הרפואי ולעובדים החיוניים. נכון לעכשיו, נתנו לנו לפעול כמו איזה שארית של משהו. מסגרות לילדים של עובדים חיוניים שמוגבלות עד חמישה ילדים למסגרת, לא נותנות פתרון אפילו ל-15% מסך העובדים החיוניים במדינה. אנחנו יודעים יפה מאוד שזה מעט מדי ומאוחר מדי. תמיד הדברים נעשים בדיעבד, והמשמעות של זה בסופו של דבר תהיה גם חברתית וגם כלכלית, ולראיה אחוזי התחלואה לא יורדים".
בסיום דבריה, התייחסה יו"ר פורום הגנים הפרטיים קרן אוחנה לדרישה מפעוטות ללמוד גם הם באמצעות הזום, והדגישה: "זה בלתי אפשרי. אנו יודעים שטווח הריכוז של ילד בן שנתיים עומד בין שש לשבע דקות מתוך יום שלם של שמונה תשע שעות. מה ישימו לו, שיר? סיפור קטן? זה לא מפתח שום כישורי למידה או כישורי יום יום".
ומה באשר לכספם של ההורים ששילמו על הגנים מבעוד מועד? אוחנה השיבה: "כרגע מה שחשוב לנו זה ההורים והילדים. את עניין הכסף אני מניחה לפתחה של המדינה שכבר מכירה אותנו, את המתווים, ההכנסות וההוצאות שלנו. הרי את המיץ הוציאו לנו כבר בסבב א'. המדינה לא צריכה הרבה ללמוד אותנו כדי להעריך את הנזק שנגרם לנו. את זה נשאיר לשיח אחר, בואו נחזיר את הילדים קודם לגנים".
עריכה: מיכל קדוש