"הממשלה רומסת את אנשי המקצוע"
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור תקף את התנהלות הממשלה מול בכירי משרד הבריאות: "כתוצאה מכך אנחנו רואים שרשרת עזיבות"
קללת המשבר? בחצי שנה האחרונה צפינו בבכירי משרד הבריאות ומשרד הכלכלה עוזבים בזה אחר זה את תפקידם. יתרה מכך, שני שרים, יעקב ליצמן ומשה כחלון פרשו אף הם מתפקידם. באשר לצמרת משרד הבריאות, מאז פרצה המגפה לחיינו עזבו את תפקידם: פרופ' סיגל סדצקי, משה בר סימן טוב, פרופ' איתמר גרוטו שהתפטר אתמול (א') מתפקידו כמשנה למנכ"ל משרד הבריאות ובעוד ימים ספורים יסיים את תפקידו גם הפרויקטור פרופ' רוני גמזו. לאן פניה של המדינה?
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, שוחח עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103fm על התסכול של מערכת הבריאות בהתמודדותה מול הממשלה: "זה לא האיש, זה ה'אישיו'. זה המקום להגיד תודה ענקית לפרופ' גרוטו שעמד בקו החזית של בריאות הציבור שנים רבות אבל לצערי אנחנו רואים כיצד הממשלה רומסת את אנשי המקצוע, משגעת אותם. צריך לאפשר להם לעבוד ולעשות את עבודתם. כתוצאה מההתנהלות הזאת של הממשלה כלפי אנשי המקצוע הבכירים אנחנו רואים שרשרת של עזיבות גם במשרדים נוספים והמשמעות היא שהציבור כולו משלם את המחיר כי הזיכרון הארגוני והחשיבה לטווח ארוך קריטיים".
הוא המשיך למתוח ביקורת חריפה על הממשלה, ואמר: "הממשלה חיה לה מיום ליום ומסגר לסגר. אין תכנון ארוך טווח, אין עבודה מטה סדורה, אין חשיבה מקצועית. העיסוק של קבינט הקורונה בפרטי הפרטים של כמה אנשים יכנסו בחנות והאם יפתחו א' או ב' זה שאלות מקצועיות. השרים צריכים להתוות את המדיניות, מה שהם לא עושים כי אין מדיניות. הפוליטיקה היא מרכזית וקריטית. לכך שאין לממשלה תקציב יש משמעות. התפרסם היום מחקר שאנשים שדואגים כלכלית שומרים פחות על הנחיות הקורונה".
פרופ' לוין אינו היחיד שחושב כך, במכתב התפטרותה של פרופ' סיגל סדצקי מתפקידה כראש שירותי בריאות הציבור בישראל היא כתבה את הדברים הבאים: "זמן רב מידי מושקע בוויכוחים, דיונים, יועצים, פורומים וגורמים מטעם עצמם בעוד שרמת התפעול והפרטים הנדרשים להצלחת המבצעים השונים אינם מקבלים את תשומת הלב הראויה ולוקים בחסר; את הגל הראשון אפיינה מנהיגות מקצועית וערכית, ששמה את חיי האדם בראש ומעל לכל שיקול אחר. תחושתי היא שעם הזמן הפכנו מאנשי מקצוע המגיבים לאירועים בצורה פרואקטיבית לבעלי אחריות נטולי סמכות המגיבים באיחור אחר האירועים".
עוד הוסיפה והתריעה: "נוצר מצב בו דיונים רבי משתתפים לוקים בחוסר הבנת התמונה המורכבת ונוצרות כפילויות המלוות בטיפול כוללני ובלתי מספק, וזאת בעוד שכח האדם שנותר לטיפול ביישום ההחלטות קטן מידי, שחוק ומתוסכל; נקודה נוספת היא חציית גבולות בין סמכות [...] לבין אחריות המוטלת באופן ביקורתי על גופים רגולטורים, שמתקשים לעבוד באווירה שאינה חפה גם מאינטרסים אישיים; מזה מספר שבועות מצפן הטיפול במגיפה איבד כיוון. למרות התרעות שיטתיות וסדורות במערכות השונות, ובדיונים בפורומים שונים, אנו צופים בתסכול בשעון החול של ההזדמנויות הולך ואוזל. על רקע זה הגעתי למסקנה שבתנאים החדשים שנוצרו ובהם דעתי המקצועית לא מתקבלת - אין ביכולתי עוד לסייע להתמודדות אפקטיבית לבלימת התפשטות הנגיף".
"זה לא איום קיומי על מדינת ישראל"
לדעתו שליו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, צריך לפצות "את מי שחייבים לסגור בעת הזאת, כי זה מה שמאפשר לו להחזיק את הראש מעל המים, לפתוח את מה שאפשר לפתוח, זה הזיה שאסרו על מערכת החינוך ללמוד בחוץ - שזה הפתרון הכי הגיוני; ולייצר מערכת מאוזנת וברורה של הנחיות לציבור. כאשר השיקולים הפוליטיים הם מעל הכול ומה שקובע את קבלת ההחלטות זה איך זה יראה במהדורות החדשות ואין ציר מקצועי שמוביל והפוליטיקאים לא נותנים לאנשי המקצוע לקבוע תוכנית שאפשר ללכת איתה נוצר כאוס".
עוד הוסיף וטען פרופ' לוין כי: "פרופ' חזי לוי הוא איש מקצוע מצוין אבל הבעיה היא שלא מקשיבים לו. אם אנחנו מדברים על מערכת החינוך, יכולים לשבת הדרגים המקצועיים יחד עם הרשויות המקומיות ולקבוע תוכנית ולהתקדם קדימה. תראו איך בכיתות ה' ו-ו' יש חוסר ודאות טוטלי. זה מצב הרסני". לטעמו, " אנשים טובים לא רוצים להיכנס למערכת חולה. גם אם תביא את האנשים המעולים ביותר וגם אם יישארו בתפקיד - כל עוד הפוליטיקאים לא מקבלים החלטות לפי האינטרס הציבורי ולא מקבלים החלטות לפי הצרכים ארוכי וקצרי הטווח של ישראל אז זו התוצאה".
בהמשך, קבע כי הקורונה היא מגפה, אך "זה לא איום קיומי על מדינת ישראל ואפשר לעמוד בקור רוח ובקבלת החלטות הגיונית. כשרמת התפקוד של הממשלה כל כך נמוכה לא ניתן לשלוט במגפה. הממשלה כממשלה לא מתפקדת, לא קובעת אסטרטגיה ארוכת טווח, במדינות אחרות הסגרים הם חלק קטן מתוך תוכנית סדורה וכך גם הציבור מסוגל להתמודד עם סגר של 3 שבועות. זה יכול להיות כלי זמני ספציפי אבל כשהאסטרטגיה היחידה של ממשלת ישראל היא להטיל סגרים כפלסטרים בלי לחפש פתרונות ארוכי טווח, צריך לפתוח אבל בצורה זהירה ושקולה ולהתאים את הפעילות, ואצלנו לא מוצאים פתרונות שאפשר לחיות איתם".
עריכה: עופרי גליכמן
