"פתיחת כיתות א'- ד' לא גרמה לעליה בתחלואה"
פרופ' ערן סגל, ממכון ויצמן על מצבה של מערכת החינוך, ועל התחלואה בקורונה שממשיכה לעלות: "אנחנו במצב יציב, עם מקדם הדבקה 1 - זהו מצב לא טוב"
נתוני התחלואה בנגיף קורונה ממשיכים לעלות ומקדם ההדבקה עומד על 1. על פי גורמים במשרד הבריאות משמעות הדבר היא עצירה בהקלות היציאה מן הסגר וייתכן אף חזרה לאחור – לסגר או עוצר לילי. פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן התייחס למגמת העלייה בנתוני התחלואה ועל השפעת השלב הראשון באסטרטגיית היציאה על מערכת החינוך.
פרופ' ערן סגל עדכן באשר למצב התחלואה בישראל: "כרגע אנחנו במצב יציב, כלומר מקדם הדבקה 1. זה אומר שבממוצע כל אדם מעביר את הנגיף לאדם אחד. כשיצאנו מהסגר היינו כמובן בירידה מאוד חזקה, חצינו פעם בשבוע את כמות המאומתים בחצי. אחרי שלבי הפתיחה ראינו עליה במקדם, כלומר קצב הירידה ירד, אבל הגענו ל-1 לפני כשבוע וחצי. אנחנו לא רואים עליה גדולה בתחלואה בגלל ההקלות השניות. יש פה דבר משמעותי כי בשלב השני אחת ההקלות המרכזיות שביצענו זה פתיחת כיתות א-ב'. שבועיים אחרי השלב הזה, אנחנו לא רואים ברמה הארצית לפחות, שזה לא גרם לעליה משמעותית נוספת בתחלואה".
על המשך פתיחת מערכת החינוך אמר פרופ' סגל: "עם מקדם הדבקה 1 אני חושב שלא מאפשר לנו בעיקרון הקלות נוספות מצד אחד. מצד שני מערכת החינוך בגלל החשיבות הגדולה שלה ובגלל שאת הילדים אי אפשר לפצות בכסף וברמה הבריאותית לא ראינו שבשבועיים האחרונים מאז הפתיחה הייתה עליה משמעותית בתחלואה אפשר די בבטחה בערים ירוקות, אפשר לפתוח כיתות נוספות מבלי לסכן בצורה משמעותית".
הוא התייחס להתפלגות התחלואה בין המגזרים השונים וציין: "מבחינת הרמה המוחלטת של תחלואה במגזר החרדי, הרמה היא כמו גודלם באוכלוסייה. המגזר שכרגע בחריגה זה המגזר הערבי שכרגע מהווה 42 אחוז מסך המאומתים שזה למעלה מכפול מגודלם היחסי". כמו כן, התייחס לפתיחת העסקים השונים בניגוד להנחיות והסביר: "נפתחו דברים שלא הותר להם להיפתח וכל פעם שדברים כאלה נפתחים וגורמים לעוד הדבקות ואנחנו מודדים את זה בעליה מאומתים, זה לא מאפשר לדברים שלא יכולים להיפתח בצורה פירטית להיפתח, וזה דוחה אותם".
בהמשך התייחס לאפשרות שיוטל עוצר לילי, וטען: אני חושב שאין עדויות שעוצר לילי זה דבר שמבחינה בריאותית יהיה אפקטיבי. נדמה לי שהמטרה שלו זה לייצר דרך יותר קלה לאכוף דברים שכרגע קשה לאכוף כמו חתונות שמתבצעות בכל המגזרים באופן שהוא לא לפי מה שאנחנו מתירים ולכן אני חושב שמה שצריך לעשות זה לאכוף את הדברים האלו ולא ללכת לפתרונות שהם אולי דרך יותר קלה להשיג את זה".
והאם החיסונים שעתידים להגיע לישראל בשנה הבאה, הם האור בקצה המנהרה לו חיכינו חודשים ארוכים? פרופ' סגל הביע את דעתו על כך: "החיסונים ישנו את המשחק. אני חושב שאפילו חצי מיליון-מיליון החיסונים הראשונים שיגיעו לפה יעשו אפקט דרמטי על הנזקים הישירים מקורונה. ברגע שאתה מחסן את קבוצת הסיכון אתה יכול להוריד בצורה מאוד גדולה, פי 2-3 זה תלוי ביעילות החיסון, את התמותה והתחלואה הקשה ובאמצעותם נוכל לפתוח דברים".
עריכה: עופרי גליכמן
