חג החנוכה ידוע כתקופת השיא של מופעי הילדים ברחבי הארץ, אך בצל משבר הקורונה החג הקרוב יראה אחרת. השחקנית והקומיקאית חני נחמיאס הביעה את צערה על המצב הנוכחי וסיפרה על עובדי הבמה הרבים שפרנסתם נפגעת בצורה אנושה.
עבור תעשיית המופעים, השנה חג החנוכה יהפוך מחג האורות ליום הכיפורים. מאות ואלפי עובדי התעשייה לא ירוצו בין הבמות והמופעים, והחזרה לשגרה לא נראית באופק. חני נחמיאס סיפרה על התחושות בפתחו של החג: "אני רוצה להתרכז באנשים שנמצאים סביבנו, שבזכותם אנחנו נמצאים על הבמה כי אמנים אני מאמינה שורדים בדרך כזו או אחרת, למרות שיש ירידה מאוד משמעותית בעשייה. אני בחנוכה מופיעה ערב־ערב, יש הופעות זום ואלטרנטיבות על עגלות או משאיות, אבל אני עובדת. אני שואלת את עצמי מה קורה למתפרות, לכוראוגרפים, לתאורנים, בוני התפאורה, עובדי הבמה והנהגים - אני בטוחה שהם בצרה גדולה מאוד".
נחמיאס הוסיפה ואמרה: "זו העשייה אותה הם מכירים שנים והיא פשוט נלקחה מהם באבחה אחת. במרץ 2020 אנחנו בעצם הופענו בפעם האחרונה עם המחזמר 'אנני' על במה. מה-12 במרץ הורידו את המחזמר הנוסף ששיחקתי בו במקביל, 'מאמא מיה'. אני חושבת אפילו על השחקנים והרקדנים, הדור הצעיר ששיחק סביב הכוכבים של ההצגה, שלמדו בבתי ספר למשחק, שקיבלו פרנסה בתיאטרון הלאומי וידעו שיש להם אופק, וחזרו לגור אצל ההורים. אין ספק שאנשי האמנות אלה שתמיד נקראים לדגל להתייצב בכל מופע שיש בו התנדבות. אבל כשצריך לעשות עמנו צדק כולם נעלמים".
בהמשך, ציינה כי: "אנחנו כבר 9 חודשים לא עושים את העשייה שלנו, אני לא רוצה לחשוב מה יקרה לאנשים שיצטרכו לשרוד גם את החצי שנה הזאת. לאן זה הולך? באמת אין אופק". נחמיאס ביקשה לסיים את הריאיון בנימה אופטימית, וניסתה לראות את חצי הכוס המלאה: "בחנוכה יש את כל הספורט של 4 הצגות ביום שקשה להחריד, הגוף לא מתרגל. השנה אני אדליק נרות בבית, אחרי 20 שנה, עם משפחתי, עם הקרובים ביותר. אני אשב ואוכל סופגנייה אני אופיע מופע אחד, ולא ארוץ ממקום למקום או אשחק באותו מקום 4 פעמים - אדיר!"
עריכה: עופרי גליכמן