"אני מקווה שהחיסון יחזיר אותנו לחיים שהכרנו"
פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר אילן, הסביר על החיסונים השונים שנתחסן אליהם, "פייזר תמשיך לחקור את החיסון בשנים הקרובות"
ישראל מתחסנת: מגפת הקורונה מכה ברחבי העולם מזה שנה, וכעת רואים את האור בקצה המנהרה. החיסונים לנגיף קורונה החלו להגיע ארצה, וקופות החולים נערכות למצב ההתחסנות הגדול ביותר שידעה ישראל. בנושא זה ביקשו בן כספית וינון מגל לשוחח עם פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר אילן.
פרופ' סיריל כהן הביע את דעתו באשר להתחסנות ההמונית הצפויה בישראל, והדגיש כי ישראל תהיה בין המדינות הראשונות להתחסן כנגף הנגיף. לדעתו, ההתחסנות היא "החלטה אישית". כמו כן טען כי: "אנחנו לא יכולים להגיע למצב של 0 הדבקה, זה לא מתאים לרוח הישראלית וגם למדינות אחרות. אנחנו יכולים לשמור על האוכלוסיות המבוגרות אבל גם כאן יש בעיתיות. לכן, אני בהחלט מקווה שהחיסון יעזור לנו לחזור כמה שיותר מהר לחיים הרגילים שהכרנו. אני רוצה לקוות שבסביבות האביב, בחצי שנה הקרובה, אנחנו נראה שינויים. זה תלוי בכמה אנשים ירצו להתחסן ושלא יהיו תקלות. אני לא נביא, אני מדען".
הוא ציין כי קיימים כיום מספר חיסונים בעלי מאפיינים שונים ועל כן יש צורך לשפוט כל חיסון לגופו. "יש קורלציה בין א-סימפטומטיות ליכולת הדבקה, את זה אנחנו יודעים בלי קשר לחיסונים. לכן אנחנו נוטים להאמין, וזה קשה להגיד את זה בתור מדענים, שיש קורלציה בין זה שאדם יהיה מחוסן לבין זה שתהיה פחות העברה של המחלה. זה לא נבדק, אבל זה לא אומר שזה לא קורה. ברגע שזה יהיה ברמה של האוכלוסייה אין ספק שאנחנו נראה תהליכים כאלה", והוסיף כי: "המחקרים ממשיכים, פייזר ממשיכה עוד שנתיים".
בהמשך, הביע את דעתו באשר לחיסון הרוסי, והסביר: "הביקורת על החיסון נובעת קצת מזהה שתהליכים לא היו שקופים בהתחלה והחליטו לדלג על פאזה 3 וחזרו בהם. הניטור של הניסוי נעשה על ידי חברה הולנדית מבחוץ כדי לתת אמון אבל אין לנו את כל התוצאות". הוא הבהיר: "אני לא מזלזל באף אחד, באמת. אם תסתכלו פחות או יותר על הנייר, החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון והחיסון הרוסי מאוד דומים". החיסונים המובילים כיום משתמשים בסוגי טכנולוגיות שונים, חלקם בטכנולוגיית ה-RNA וחלקן באמצעות השתלת חלבון מהקורונה. פרופ' כהן הודה: "הייתי מאוד סקפטי עם ה-RNA והופתעתי לטובה. אני כרגע באמת חלוק בדעתי מה יותר טוב. רוצה להאמין ששניהם טובים באותה מידה".
כמו כן, הוא הסביר מדוע קיים פער גדול באשר לזמן הפיתוח של החיסון הישראלי, לעומת החיסונים בארה"ב: "אין לנו את ההשקעה האדירה שממשלת ארה"ב העמידה לרשות מודרנה לדוגמה של מיליארדים, וכסף עושה את זה. הבירוקרטיה, צריך לקצר אותה ומשתדלים מאוד מאוד לקצר אותה". מנגד טען כי קיימת חשיבות רבה לפיתוח החיסון הישראלי, גם אם הוא לא יצלח בסוף – התרגול מהותי. לדעתו, יש לתת עדיפות לאוכלוסיות בסיכון להתחסן, אך סייג זאת ואמר: "במצב שאנשים יהססו, צריך לאפשר לכל אחד, זו החלטה אישית, להתחסן".
עריכה: עופרי גליכמן
