"קיבלנו דממת אלחוט מצד מוסדות המדינה"
אפרת, שהייתה אמורה לעלות על טיסה לשווייץ עם אביה, חולה סופני עבור המתת חסד סיפרה על כך שלא אושר להם לצאת מהארץ: "מצבו הקוגניטיבי מדרדר"
בני משפחת לוי היו צריכים לעלות על טיסה לשוויץ ולבצע המתת חסד לאורי, אב המשפחה שסובל כבר זמן רב ממחלה חשוכת מרפא. משהבינו שגבולות ישראל נסגרים ולא תהיה להם אפשרות לבצע את התהליך המדובר הגישו בקשה דחופה לוועדת החריגים של משרד הבריאות. הם נתקלו באטימות מוחלטת מצדם, ולא קיבלו תגובה רשמית עד היום. ענת דוידוב שוחחה עם אפרת, בתו של אורי, ששפכה אור על התקופה הקשה שהם עוברים, והצליחה להביא איתה מסר חשוב. סוף טוב לסיפור אנחנו לא נצליח לקבל, אבל כולנו תקווה שאורי יוכל לסיים את חייו בצורה מכובדת וראויה.
"זה בהחלט לא דבר פשוט", סיפרה אפרת בגילוי לב, "מדובר בהליך מאוד רציני שלוקח זמן. זה דורש הרבה תנאים, חוות דעת רפואיות, ולא כל אחד יכול לעשות את זה". לדבריה, האישור הסופי להליך לא מגיע ממשרד הבריאות, אלא מארגון ללא מטרת רווחה בשוויץ שמטפל בעניין ומבצע את הפרוצדורה. "הם דורשים לקבל את כל חוות הדעת מהרופאים כאן, ומה גם שזה מחייב שהאדם שמבקש לעבור את הפעולה נשאר צלול ויכול לקחת את ההחלטה בעצמו. ביום הפעולה עצמו הוא צריך להגיד שהוא צלול ובוחר לעשות את זה. מדובר בהליך שלוקח זמן ונדרשת הבשלה רגשית לקראתו".
אפרת, עובדת סוציאלית במקצועה, ואחותה שמועסקת כרופאת משפחה ליוו את אביהן בתהליך הקשה מנשוא שאינו מקובל בארץ. התאריך המיועד נקבע לפני כשישה שבועות, והן עשו עבורו את כל ההליך הטכני - החל מקבלת חיסון בפעם השנייה, ועד סידורי לינה. הן היו מוכנות לכל תרחיש, מלבד העובדה שהוועדה המטפלת בנושא הכה חשוב, פשוט תתעלם מהן. "לנו היה ברור שהם יאשרו לנו לצאת, הרי מה זה הדבר הזה אם לא צורך הומניטרי? כלומר, איך יכול להיות שלא יאשרו לנו לצאת. אנחנו כולנו מחוסנים אחרי המנה השנייה, ועשינו את כל מה שצריך. אנחנו מבינים את מגבלות הקורונה, והיינו מוכנים לשאת בכל מה שצריך גם בחזרה. רק רצינו שיאשרו לנו לצאת, היינו מוכנות להישאר בשוויץ אם צריך, אבל לא קיבלנו מהוועדה תשובה".
"התייעצנו עם טובי הרופאים בעולם, והובהר לנו שאין שום דרך לעצור את ההידרדרות שלו"
אורי, אביה של אפרת, עדיין צלול, אבל יש לו התחלה של הידרדרות קוגנטיבית. "ברמה הפיזית הוא אינו מסוגל לעשות את הפעולות היומיומית לבד, ומזה זמן מה הוא מקבל סיוע ממטפל זר שמתגורר איתו בבית, והוא תלוי בו לכל הפעילויות היומיומיות. בעצם מאדם ספורטאי ובריא, כזה שעבד במשרות בכירות בעולם הביטוח הישראלי הוא הגיע למצב שאיכות חייו עד לא קיימת. היינו אצל טובי הרופאים בארץ והתייעצנו עם טובי הרופאים בעולם, והובהר לנו שאין שום דרך לעצור את ההידרדרות שלו. הוא סובל מקשיים מאוד משמעותיים בנשימה, הוא משתעל המון ונחנק, וזה מאוד מקשה עליו".
כשנשאלה האם הם קיבלו זה מכבר תשובה ממשרד הבריאות הסבירה שלא. "מהרגע שהוגשה הבקשה כל מה שקיבלנו זו דממת אלחוט מצד מוסדות המדינה שאחראיים על הדבר הזה. אחותי ואני ניסנו להגיע לכל מיני אנשים, ולהפעיל קשרים דרך מקומות העבודה שלנו והקולגות, אבל זה לא צלח. רצינו שהדבר הזה יעלה על שולחן הוועדה בגלל לוח הזמנים הצפוף מהרגע שהודיעו על סגירת השמיים, אבל לא שמענו כלום. אחותי הצליחה להגיע למישהו שנמצא בוועדות האלה והוא כתב לה הודעה מתנשאת ופוגענית שהאישור הזה יצא אתמול בשעה 22:00 וכאמור היינו אמורים להיות בשעה 02:30 בלילה בשדה התעופה. בעצם מעולם לא קיבלנו מהם שום תגובה רשמית".
לסיום הוסיפה: "התאריך הבא הוא רק בתחילת מרץ, ואי אפשר לדעת מה יהיה עם המצב שלו, יש חלון הזדמנויות שאולי משרד הבריאות סגר לנו. גם שוויץ נמצאת בצמצומים בגלל הקורונה, היינו מוכנים לצאת מהארץ עם מטוס פרטי, אבל לא נתנו לנו בכלל לצאת מהארץ".
עריכה: עדן בן ארי
