איך קורה שטוטנהאם לא אלופה מאז 1961?
אוהדיה של הקבוצה האנגלית סופרים 60 שנה מאז זכתה בכתר • דני דבורין מתקשה להבין מה השתבש
בעיקרון, טוטנהאם הלונדונית נחשבת לאחת הקבוצות הבכירות בכדורגל האנגלי. אבל אם לא יעלה בידיה לזכות העונה באליפות הפרמיירליג (והסיכוי לכך שתזכה הוא נמוך עד מאוד), היא תשלים 60 שנים שבהן לא זכתה בכתר. אכן, הפעם האחרונה שבה סיימה את העונה בראש הטבלה (ואף זכתה בגביע) הייתה ב־1961, ו־60 שנים בכדורגל הן המון זמן.
בכל אותן שנים רבות מאוד שחלפו, היא ראתה את יריבותיה הגדולות חוגגות אליפות: מנצ'סטר יונייטד, ליברפול ומנצ'סטר סיטי, שלא לדבר על שתי הלונדוניות, ארסנל וצ'לסי. קצת מפליא שטוטנהאם לא כלולה מאז באותה רשימה. הרי לאורך הדרך היו לה שחקנים גדולים. אזכיר רק בודדים מהם: ג'ימי גריבס (שהגיע מיד לאחר עונת האליפות), מרטין צ'יברס, אלן גילזין, דויד ז'ינולה, יורגן קלינסמן, אוסוולדו ארדילס ופט ג'נינגס. אבל זכייה באליפות - יוק.
אני משוכנע שגם בטוטנהאם מתקשים להבין מה הביא לידי כך שיחלפו שנות דור ללא אליפות. כידוע אפילו קבוצת לסטר, הקטנה יחסית, נכנסה לרשימה היוקרתית. אי אפשר להתעלם גם מהעובדה המעניינת שמרבית אוהדיה אולי כלל עוד לא נולדו לפני 60 שנה, והם ניזונים אך ורק מסיפורי העבר.
בעונת 60/61 הייתה טוטנהאם משכמה ומעלה. קשרה, דני בלנשפלאוור, נבחר לכדורגלן העונה. הקבוצה צברה (בעידן שתי נקודות לניצחון) 66 נקודות, בהקדימה את שפילד וונדסדיי שצברה רק 58 נקודות. מנצ'סטר יונייטד סיימה אז במקום ה־7, ארסנל במקום ה־11, צ'לסי במקום ה־12 ומנצ'סטר סיטי במקום ה־13.
ייתכן שאוהדיה של טוטנהאם קיוו שאולי עם ז'וז'ה מוריניו על הקווים, יחזרו ימיה הגדולים, אלא שבינתיים פער הנקודות מהפסגה גדול למדי.
מתי הוא יראה אליפות? מוריניו // צילום: Shaun Botterill/Getty Images
