כבר 200 אלף מתים בהודו ונדמה שהמצב רק הולך ומחמיר, עם התקדמות התחלואה ורעידת האדמה שתקפה את המדינה.
עו"ד בני גרוסמן, ראש דסק הודו במשרד עמית פולק מטלון ושות', חזר לפני כחודש מהודו וסיפר לענת דוידוב על רשמיו מהדרמה שחווה הודו בעידן הקורונה: "הייתה אוירה של פחד אבל גם קצת אופטימיות, הם חשבו שהצליחו להשתלט על התחלואה ושהם עדיין צריכים להיות זהירים אבל זה פחות או יותר מאחוריהם", והוסיף: כשעזבתי היו אז כ-50 אלף מקרים ביום, היום מדברים על 400 אלף ולדעתי המספרים האמיתיים הרבה יותר גדולים. יש אנשים שהכרתי אישית ופגשתי לפני חודש וכבר לא איתנו היום".
עוד התייחס למצב בתי החולים תחת העומס: "היום המערכת כבר בספיקה מלאה, שלא לומר קריסה, כולל המערכת הפרטית. מערכת הבריאות הפרטית בהודו היא מצוינת, אבל היא מתאימה לאוכלוסייה מסוימת שיכולה להרשות לעצמה את זה. היום גם המערכות האלה עברו איזה סוג של הלאמה, ומעמדך הכלכלי לא ישנה את סיכוייך להיכנס לבית החולים". גרוסמן הסביר מה האתגרים העומדים בפני הודו בבואה להתמודד עם המשבר: "מה שעצוב בסיפור הזה זה שיש להודו את כל היכולות גם מבחינת חיסונים וגם היא מייצרת חמצן, אבל יש בעיה לוגיסטית. הם לא הרימו ידיים אבל המגיפה הזאת תופסת את הודו בשתי החולשת הגדולות שלה - תהליכים ארוכים ולוגיסטיקה מורכבת. בסוף צריך לתת מענה להמון אנשים שמפוזרים בעשרות אלפי כפרים וזאת לא נקודת העבודה הרגילה של הודו".
לסיכום התייחס למצב הכלכלה ההודית ולנקודות שבהן ישראל תוכל לסיייע לה: "הודו נכנסה למשבר הזה לפני שנה במצב טוב ועד לאחרונה המצב היה לא טוב אבל לא רע, הייתה צמיחה שלילית אבל בסדר גודל של אחוזים בודדים. מצב לא רע ביחס לעולם. אחד הדברים שישראל תוכל לעזור להודו להתאושש בעתיד זה לספק יכולות של רפואה מרחוק, רפואה דיגיטלית. זאת הדרך היחידה לוודא שמשבר כזה לא יקרה שוב. נוכל גם למכור להודים טכנולוגיה, פה יש לנו יתרון גדול על מדינות אחרות כי אנחנו יודעים לעשות הסכמי ידע עם הודו. ישראל יכולה לתפוס מקום משמעותי מאוד ויזכרו לנו את זה לטובה".
עריכה: יעל טלמן