כבר לא ירוקים מקנאה?
לאורך 9 שנות בצורת ראתה מכבי חיפה קבוצות אחרות קוטפות את האליפות - וכעת היא במרחק פסיעה מהגשמת החלום • דני דבורין מתחיל לסכם עונה
את הטור השבועי אני מייחד הפעם ל־3 קבוצות כדורגל - 2 מהן מליגת העל, ו־1 מהליגה הלאומית.
ראשונה היא מכבי חיפה, המצויה בפסגה וביתרון של 4 נקודות על פני הצועדת בעקבותיה, מכבי תל אביב. היתרון הוא משמעותי, כאשר עד לקו הסיום נותרו רק 3 מחזורים. קשה להאמין שהירוקים ישמטו אותו, ואף יתכן מאד שיעלה בידיהם להגדילו.
חיפה חולמת זה 9 שנים על זכייה בכתר, ו־9 שנות בצורת הן פרק זמן ממושך מאוד, בוודאי למי שהמקום הראשון לא היה זר לה. היא נדחקה לאחור, וראתה בעיניים כלות אפילו את קריית שמונה זוכה באליפות, ואחריה את מכבי תל אביב והפועל באר שבע, שהשתלטו, כל אחת בתורה, על התואר החשוב ביותר. היום, כאמור, היא על סף שבירת הקרח, ומבחינת אוהדיה סוף סוף הגיע הזמן.
אשר למכבי תל אביב, שהינה אלופת 2 העונות האחרונות, לצד המאמץ לא לוותר עד הסוף, חובתה להתחיל עכשיו בתכנון העונה הבאה. לא מחר, אלא כבר היום. היא כבר הוכיחה שביכולתה לעשות זאת.
הקבוצה השלישית היא הפועל פתח תקווה. היחידה בישראל שזכתה ב־5 אליפויות רצופות, עלולה למצוא עצמה בקרוב בליגה א' - ולא להאמין עד כמה ירדה מגדולתה. תתפלאו, אבל היו זמנים שבהם הפגינה כדורגל משובח, ולמעשה הנבחרת הלאומית נשענה אז על השלד שייצרו כוכבי הפועל פתח תקווה. אני לא מצפה לכך שנראה בשורותיה כדורגלן ברמתו של נחום סטלמך, שהיה הגדול בדורו. אבל צניחתה מטה בוודאי מכאיבה מאוד למי שראה אותה בגדולתה.
