שבים לתלם
עד כה, הייתה המאזינה אדריכלית בעסק משגשג משל עצמה • בתקופת הקורונה, המצב החל להידרדר • מהי הדרך הטובה ביותר לחזור למסלול?
מגפת הקורונה בדעיכה מתמשכת בישראל, מרבית המגבלות הוסרו, ונדמה כי היא כמעט ומאחורינו. בתום שנה בה הורדנו הילוך, התרגלנו לבית ולמשפחה; רבים מתקשים לחזור לשגרה ומרגישים מוצפים בתחושות חרדה, היעדר אנרגיות וכוחות וירידה במצב הרוח. המאזינה ששוחחה עם אלון גל בתוכניתו, סיפרה כי היא אדריכלית במקצועה ב־5 השנים האחרונות, ובתקופת הקורונה החלה לסבול מקשיים מקצועיים מורכבים. כיצד היא יכולה לנסות ולצאת מהמשבר שפקד אותה?
המאזינה סיפרה כי מזה 5 שנים היא עובדת כאדריכלית, "התמודדתי ממש טוב עם ניהול ושיווק העסק. אני מרגישה שהלכתי עשר שנים אחורה, גם מבחינה אישית וגם מבחינה מקצועית. כל מה שצריך לקרות לא קרה". כמו כן, שיתפה כי היא מתקשה לאזור את הכוחות לחזור לשגרה כפי שהכירה. "המקצוע שלי זה הדבר שאני הכי אוהבת ואני חושבת שאני טובה. השאלה שלי היא איך יוצאים מהבור הזה"?
אלון גל האזין לדבריה, והסביר את ההבדל בין להתמסכן ולהרגיש קורבן, לבין לתת לגיטימציה לתחושות המתעוררות כתוצאה מחוויות לא פשוטות. "להיות קורבן זה להתלונן כל היום, לשבת בבית ולהגיד 'הקורונה הרגה אותי והמלחמות, אי אפשר לחיות פה'. לגיטימציה היא להכיר במצב לא פשוט שאני עובר, שזה שלב הכרחי במציאת פתרון".
עוד הוסיף כי בניגוד לתפיסתה כי היא מתחילה מחדש את המרוץ אליו יצאה לפני כ־5 שנים, "לא באמת חזרת לקילומטר הראשון, כי לפני 5 שנים לא היית האדם שאת היום. את הרבה יותר מנוסה, את שילמת מחירים של חוסר ניסיון שהיום לא תשלמי, את יודעת איך להגיש הצעת מחיר, איך לא לטעות, איך לשתף פעולה ואיזה לקוח מתאים לך או לא מתאים לך".
"לא מדובר בריצת ספרינט, אלא בריצת מרתון"
אלון הסביר כי במרוץ החיים קשה לאדם להבחין שהוא חווה טראומה, ולכן רק כאשר יש מרחק מהאירוע האדם מצליח להבין את גודל החוויה. "חשוב להגיד תודה על כך ששרדת, על כך שהיו לך את הכוחות לטפל בילדייך ושכולכם בריאים. זה לא מובן מאליו שעברת את זה בשלום. עלייך להבחין שלא חזרת לאחור, אלא שכל מה שעברת ב־5 השנים האחרונות עומד לרשותך בארגז הכלים".
הוא המליץ לה לפנות למכרים, "כל לקוח שטיפלת בו, בן משפחה, קבלנים, כל אדם שאת מכירה, ולהגיד 'היי, אני יוצאת מהתקופה הזאת וחוזרת בחזרה. אני פונה לכל מי שמכיר/אוהב אותי, חשוב לי לחזור. אם אתם מכירים מישהו שרוצה ייעוץ, אני אשמח אם תשימו אותי בראש שלכם, וכן הלאה". גל ייעץ לה להגדיר לעצמה מספר אנשים עמם עליה ליצור קשר ביום, "בנחת, בלי היסטריה, בלי להרוג את עצמך". על כך המאזינה השיבה: "אני השתתקתי. לא הצלחתי לעשות פעולות כאלה, כמו שאתה מדבר עליהן".
בהמשך, הסביר לה כי למעשה כולנו "השתתקנו בתקופה הזאת, כי כל האנרגיות שלנו היו חייבות להתכוונן למקום מסוים - הישרדותי לחלוטין. תתחילי לאט, כי לא מדובר בריצת ספרינט, אלא בריצת מרתון. אנחנו מגנט, אם האנרגיה שלנו היא אנרגיה קורבנית (מלשון קורבן) וכואבת, אנחנו נמשוך בדיוק את זה. אם את תייצרי את ההודיה וההוקרה, ותתחילי לעשות בשמחה את הפעולות הראשונות, את תשני את נקודת המשיכה שלך".
עריכה: עופרי גליכמן
