הערב (ג'), בשעה 10:00, יתמודדו נבחרות הכדורגל של ספרד ואיטליה על הכרטיס לגמר היורו, ומחר, באותה שעה יעשו זאת דנמרק ואנגליה.לכל אחת מ־4 הנבחרות ישנו הסיפור שלה בטורניר העכשווי. לא בטוח שכולם זוכרים זאת, ולכן פה המקום לדבר על כך.
למשל, נבחרת דנמרק שפתחה את היורו בהפסד של 1:0 לפינלנד, באותו משחק בו התמוטט הכוכב הדני, כריסטיאן אריקסן. מתברר שגם בשלב הבתים, שבו לכל אחת ישנם רק 3 משחקים, אפשר לפתוח ב'רגל שמאל', לאבד כוכב, ובכל זאת להגיע, לפחות עד חצי הגמר.
גם ספרד פתחה בהיסוס את הופעותיה באליפות, ואת שני משחקיה הראשונים סיימה בתיקו: תוצאת 0:0 עם שבדיה, ו- 1:1 עם פולין. היא כמובן לא הייתה במיטבה, גם בניצחון על שוויץ, שהושג רק בבעיטות הכרעה מ- 11 מטרים.
אנגליה, שתהנה מיתרון הביתיות, כולל אם תגיע לגמר, סיימה את שלב הבתים בהפרש שערים זעום של 0:2. התעוררותו של חלוצה, הארי קיין, באה אחר כך בעיתוי מושלם, ואנגליה עלתה לחצי הגמר כבר במאזן של 0:8. היא אף הנבחרת היחידה בטורניר שעדיין לא ספגה שער חובה. אגב, אנגליה מעולם לא זכתה באליפות , מאזן מביש למולדת הכדורגל.
איטליה נחשבת למי שביכולתה להניף את הגביע. עבורה זכייה ביורו תחשב הישג חלומי, ולא בכדי: זכייתה הבודדת באליפות היבשת נרשמה ב- 1968.
עוד חשוב לציין ש־3 מנבחרות אלה מודרכות בידי כדורגלני עבר שלהן: סאותגייט באנגליה, מנצ'יני באיטליה, והנריקה בספרד. שלושתם לבשו את מדי הנבחרת, ללמדנו שעדיין כדורגלן גדול יכול להיות גם מאמן גדול. אני שמח על כך מפני שמאמן הוא דמות לחיקוי. השחקנים מתייחסים אליו בהתאם לרקורד המוכח שלו כשחקן מעולה.
לא שכחתי להעריך מי לדעתי הן השתיים שתעלנה לגמר - איטליה ואנגליה.