"צריכים ללמוד לחיות עם הקורונה"
פרופ' נדב דוידוביץ', מאוניברסיטת בן גוריון, עדכן לקראת כינוס קבינט הקורונה: "צריך להאיץ את עניין החיסונים, כי די הורדנו את הרגל מהגז"
לקראת כינוס קבינט הקורונה הערב (ג') שוחחה ענת דוידוב עם פרופ' נדב דוידוביץ', ראש ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב וחבר בצוות המייעץ לקבינט הקורונה.
"אנחנו צריכים לומר לציבור שאנחנו לא נפטר מהקורונה ושנצטרך ללמוד לחיות איתה. צריך בעיקר להאיץ את עניין החיסונים, כי בחודשים האחרונים די הורדנו את הרגל מהגז. החיסונים עולים, נכון, אבל יש להם עדיין מה לעשות כאן - 200.000 איש מעל גיל 50 עדיין לא חוסנו, והם בסיכון", פתח פרופ' דוידוביץ' והוסיף: "נצטרך גם להחזיר תו ירוק מעודכן, בייחוד לילדים, אבל בתנאי שתהיה זמינות לבדיקות מהירות, זמינות ומסובסדות על ידי המדינה - כדי לא לייצר פערים ולפגוע בכלכלה. יש נושא נוסף, שדובר עליו כבר הרבה מאוד פעמים, והוא נושא הנתב"ג. חשוב לומר שזה לא רק עניין של משרד הבריאות, אלא שילוב של מספר גורמים, אבל אני מקווה שרוני נומי יביא שינוי אמיתי".
בהמשך, טען פרופ' דוידוביץ' כי "יש היום חובה לעטיית מסכות במקומות סגורים, אבל אני חושב שההתנהגות של הישראלים צריכה להשתנות ולשקיעה יותר בהסברה ובאכיפה. דווקא היינו במקום מאוד טוב לפני שהורדנו את המסכות. חשוב גם לצמצם פערים בין האוכלוסיות, כי אנחנו רואים שיש פערים גדולים בין האוכלוסיות השונות בנושא של הנגשת החיסון, לדוגמה באוכלוסייה הבדואית. אפשר לקטוע שרשראות כל עוד אנחנו במספר נמוך של חולים ויש כוח אדם מתאים. דבר שקריטי לעשות עכשיו, דווקא במספרים הנוכחים, לפני שנגיע למספרים שהיו פה בעבר ושהיו על סף הבלתי אפשרי".
עוד הוסיף: "כשמשווים את ישראל למקומות אחרים, אנחנו רואים שיש הבדלים גדולים. פה לדוגמה שולחים ילדים חולים לבית הספר והשמירה על ההיגיינה מאוד בעייתית. אני חושב שצריך לגייס את הרשויות המקומיות ואת החברה האזרחית כפי שנעשה בצורה מאוד יפה בתקופת הקורונה. לא כל דבר אפשר לפתור באמצעות חקיקה. ושוב, הכי חשוב זה פשוט להתחסן".
עריכה: דוד זבולוני
