זכרונות מטוקיו 1964
בשיחה עם דני דבורין מספר השחיין גרשון שפע על המשחקים האולימפיים שבהם השתתף לפני 57 שנים • ומה הביא עמו בחזרה לארץ?
ביום שישי הקרוב ייערך בטוקיו שביפן טקס הפתיחה למשחקים האולימפיים, וזאת 57 שנים לאחר שטוקיו אירחה לראשונה את המשחקים האולימפיים.
אז, שנת 1964 הייתה הפעם הראשונה שבה עיר כלשהי מהמזרח הרחוק זכתה לארח את אירוע הספורט הגדול בתבל. ישראל יוצגה שם על ידי 10 ספורטאים, בהם השחיין הנפלא גרשון שפע. הוא השתתף במשחים ל־200 מטרים חזה, ול־400 מטרים מעורב אישי. בסך הכל ייצג שפע את ישראל 3 פעמים במשחקים האולימפיים: ברומא 1960, בטוקיו 1964 ולאחר מכן במכסיקו סיטי 1968.
השבוע הוא סיפר לי שמשחקי טוקיו היו מבחינתו המוצלחים ביותר: "מתקני הספורט בבירת יפן היו ברמה מדהימה. התוצאות בתחרות נקבעו, אגב, לראשונה על ידי שעוני 'סייקו' מתוצרת מקומית, להבדיל ממשחקים אולימפיים אחרים שבהם נמדדו הזמנים על ידי שעונים מתוצרת שווייץ".
לדבריו, הקהל שהגיע לתחרויות השחייה היה קהל קר, שבקושי רב מחא כפיים, וזאת בשונה מהרעש העצום שחווה 4 שנים קודם לכן ברומא.
שפע - היו זמנים // צילומים: משה פרידן/לע"מ, Allsport UK /Allsport
ובכל זאת, טוקיו עצמה השאירה עליו רושם רב. הניקיון בה היה למופת. הכול מצוחצח, נקי, מבריק, ואפילו בעל ריח טוב. גם הנימוס היפני זכור לו כיוצא דופן לטובה. למשל, שפע היה עד לתאונת דרכים, בעקבותיה שני הנהגים יצאו ממכוניותיהם, קדו אחד לשני, וללא צעקות סיימו את ההתדיינות ביניהם.
גרשון נזכר גם באלפי זוגות האופניים שעמדו חופשי לשימוש הספורטאים בכפר האולימפי, והם אכן השתמשו בהם כדי לנוע ממקום למקום.
שפע, כיום בן 78, לא זכה בבריכה בטוקיו באחד מהמקומות הראשונים, אבל הוא לא שב הביתה בידיים ריקות. היו במזוודתו שני חלוקי קימונו: האחד יועד לאימו חוה, והשני לבאני, אשת אחיו ראובן, שהיא אמו של הכדורסלן דורון שפע.
