"פתאום, ארכיון אינטימי הפך להיות יומן של היעדר"
הבמאי שלומי אלקבץ על סרטו החדש 'מחברות שחורות - ויויאן', המאפשר הצצה בלעדית לחייה של אחותו רונית אלקבץ ז"ל: "כל מה שמצולם כבר לא קיים יותר"
לפני 5 שנים, הלכה לעולמה שחקנית הקולנוע, הבמאית והתסריטאית הישראלית. אלקבץ, שנחשבה לאחת השחקניות הגדולות בתולדות הקולנוע הישראלי, השאירה בור עצום בעולם התרבות, בור שנדמה שלא התמלא עד היום.
סרטו החדש 'מחברות שחורות - ויויאן', של הבמאי שלומי אלקבץ, אחיה של רונית ז"ל, יצא היום (ה') בבתי הקולנוע, בו איגד יומני וידאו המלווים את אלקבץ בתחנות חייה החשובות. בעוד פחות מחודש, ייצא גם החלק השני של הסרט, הנושא את שם אחותו, 'מחברות שחורות - רונית'. אלקבץ שוחח עם איריס קול ב־103fm וסיפר על ההחלטה להנציח את אחותו בדרך כה מיוחדת: "זה סרט שלא צילמתי באמת כי החומרים שצילמתי לאורך שלושה עשורים, לא ידעו להיות ממש סרט, לפחות לא כשצילמתי אותם".
"הכל השתנה, הרגשתי צורך לנסות לעבוד עם החומרים"
"זה אוסף של רגעים, אפילו לא דרמטיים, רגעים בנליים של דברים שאני אוהב לצלם", הסביר. "אני מאוד אוהב לצלם הגעות, ושרונית הייתה מגיעה אליי כשגרתי בפריז, הייתי מחכה לה על החלון עם מצלמה. צילמתי כי מושאי הצילום שלי נערצים עליי בתוך הפריים. אלו אנשים שהמצלמה נמשכת אליהם, ואני נמשך אליהם דרכה. כשניגשתי לארכיון והתבוננתי על הצילומים, פתאום ארכיון שהיה אינטימי הפך להיות יומן של היעדר. כל מה שמצולם בו כבר לא קיים יותר, הכל התהפך והשתנה. הרגשתי צורך להתחיל לנסות לעבוד עם החומרים האלה".
על הרגע בו גילה על מחלתה של אחותו, שיתף בגילוי לב: "גילינו לפני שמונה שנים. יש החלטה לתעד פחות מהרגע הזה, כי לא נמשכתי אף פעם לתיעוד של הדרמה של החיים. כשיש משהו לא בסדר אני מוריד את המצלמה. צילמתי ברגעים הטובים ולא ברגעיי משבר, גם אז לא חשבתי ממש על סרט".
בסיום דבריו, התייחס אלקבץ לריאיון שהעניקה רונית ז"ל, המופיע גם הוא בסרטו החדש: "הקהל הישראלי רוצה לראות את האישה שותקת עם גברים שאומרים לה מה לעשות, וזו יצירת מופת. כשאישה מזרחית לוקחת את הזכות להגיד מה הוא חופש? במקום הזה הייתה התרעמות ועלבונות מפה עד הודעה חדשה".
עריכה: מיכל קדוש
