שנתיים האחרונות החלה הצלמת מור שעל לתעד ברשתות החברתיות את חייהם של דרי הרחוב. מה שהחל כפרויקט אומנותי מרגש הפך למשימת חייה, וגרם לה להקים בעשר אצבעות את עמותת 'עולם ומלואו' בכדי להמשיך ולתמוך במי שידו אינה מושגת.
בריאיון מיוחד עם מעיין אדם ב־103fm שיתפה שעל בסיבה בגללה החלה עם הפרוייקט התיעודי, על הקמת העמותה והעזרה היומיומית אותה היא מעניקה לאנשים שמסתובבים ברחובות שלנו, אבל אנחנו לא תמיד מצליחים לראות אותם.
מזג האוויר הסוער השבוע גרם לרבים להישאר בבית ולהתכרבל מתחת לשמכת הפוך. אין בית אחד בישראל שלא הכינו בו מרק חם, אבל מה קורה למי שמסתובב בשיא הסערה כשכל רכושו נמצא עליו?
סביב השאלה הזו ביקשה אדם לפתוח את הריאיון עם הצלמת שהצליחה לתעד את חייהם של דרי הרחוב באופן שובה לב. "זה היה שבוע מאוד מאתגר בשבילי", סיפרה שעל, "גיליתי שהמצב של דרי הרחוב הוא על הפנים. הרי הם רגילים שקר להם, אבל גם בימים אלו המשיכו בלופ וחיפשו אחר המנה הבאה כשהם רטובים וספוגים במים. שלושה דרי רחוב מתו מהיפותרמיה בימים האחרונים", הזכירה לנו את הנתון המדאיג.
לשמחתה הפרויקט שלה מכה גלים, ואנשים החלו לשים לב לחסרי הבית שזקוקים לשמיכות ומזון חם בימי הקור, ומעבר לזה היא הבינה שרבים מדרי הרחוב כן הצליחו למצוא לעצמם מקומות מסתור מהגשם הכבד. "אני הופכת להיות אמא שלהם, אין לי דרך אחרת להסביר את זה", סיפרה שעל על היחסים שלה עם דרי הרחוב, "אני מוצאת את עצמי מתחננת בפניהם 'בוא נלך להביא לך גרביים' ממש כמו שאומרים לילדים. נכנסת לתפקיד אמהי ומנסה לשכנע אותם להתחמם".
רגע לפני סיום ביקשה שעל להדגיש כי גם לחסרי הבית יש זכויות, אפילו יותר מאדם רגיל. שכן, הבית שלהם הוא הרחוב והם רשאים להיות במרחב הציבורי יחד עם הציוד שלהם. האם הרצון של העיריות הגדולות בישראל לרכז אותם באותה הסמטה הוא נכון? לטענתה מדובר בצעד שעלול להוביל לנזק לחיי אדם, ולהביאם למצב של מנת יתר. אז מה כן צריך לעשות בכדי להקל על חייהם הקשים? פשוט לראות אותם, לקרוא להם בשמם, ולסייע בדברים קטנים שיזכירו להם שכולנו בני אדם.
עריכה: עדן בן ארי