בית משפט השלום בפתח תקווה גזר הבוקר (ב') שנתיים מאסר בפועל על לירז נתן, שעבדה כסייעת בפעוטון של כרמל מעודה בראש העין. לפני 3 חודשים החלה לרצות מעודה עונש יוצא דופן בחומרתו של 9 שנים וחצי - עונש חסר תקדים בעבירות של התעללות בפעוטות. בשיחה בלעדית וראשונה של אביה של מעודה, מוטי, עם נדב רוזמן ב־103fm הסביר כי הוא מאמין שבתו שגתה, סיפר כי המשפט לשיטתו היה מכור, הגיב להורים שממשיכים לתקוף אותו ואת משפחתו, ואף התוודה כי הוא מתמודד עם סרטן אלים. מדובר בריאיון ראשון של האב עם התקשורת.
עבור מוטי, העונש שנגזר על כרמל הוא למעשה סוף שהיה ידוע מראש. הפרקליטות, כך טען, הגדירה מראש את המטרה, ובית המשפט שיתף פעולה: "ידעתי כבר מתחילת המשחק שהוא מכור. אני לא בא ואומר 'לא מגיע לה עונש', אך לא היה משפט צדק. כולם מקבלים 6-3 חודשי עבודות שירות. מה הפרקליטות מכרה את ה־14 שנים הללו עבור כרמל? היא מכרה את זה כל המשפט, שכרמל תקבל 14 שנה. צריך לבנות את האדם, לא להרוס אותו עוד יותר. יש עבריינים ורוצחים שמקבלים את מידת הצדק. זה לא שווה כלום".
על היחס שלו זוכה מההורים של ילדי הגן מרגע התפוצצות הפרשה, אמר: "יש הרבה הורים שאני מעריך מאוד, שנגמר הסיפור והם שותקים. אבל יש אחד או שניים שכל פעם שאומרים להם שיש לי את הסרטן, הם אומרים 'הלוואי שתמות', 'הלוואי שתלך', מגדפים את אשתי, שאלוהים יסלח להם. אני מוחל להם מכל הלב. שיעזבו אותי בשקט ויתנו לי לחיות בשקט, זה מה שאני רוצה".
מעודה האב מתמודד בימים אלה עם מציאות מורכבת. מאז פרסום הפרשה החל להילחם גם במשפחה שלא תמיד נמצאת בסביבתו - וגם במחלת הסרטן שתקפה אותו: "יש לי סרטן סופני, השופט יודע והשופט מכיר. הייתי חולה בדברים אחרים לפני המקרה, בשנה וחצי האחרונות התפרץ הסרטן. יש לי קרובי משפחה, בני דודים שבקושי מדברים איתי. אני עם הסרטן הזה יושב בבית כמו גלמוד, אף אחד לא מתייחס אליי, הילדה שלי יותר חשובה לי מכל דבר אחר, אני חייב לתת לה את הגיבוי שלי, אם לא אעשה זאת, אף אחד בחוץ לא ייתן לה אותו, לא מערכת המשפט ולא השופטים, כולם יהיו עליה, ובאמת כולם היו עליה".
לירז נתן בבית המשפט, היום // צילום: מטה המאבק נגד התעללות בגיל הרך
כרמל מעודה מרצה את עונשה כבר קרוב ל־3 חודשים. מוטי מספר שהיא נמצאת באגף טוב, בחברת "בנות טובות", אפילו מגדיר את סביבתה בכלא כ"חברותא". כעת, הוא מקווה, כי ימשיך להילחם בעבורה גם בשנים הרבות שתישאר שם, ואולי, יחכה לה כשתצא לחופשי: "אנחנו מקבלים הכל באהבה, מה שאני מקבל היא מקבלת באהבה. עבדנו שנה וחצי על זה שיהיה לה מצב רוח טוב, שתהיה בנויה לכל הדברים הללו, שלא תיכנס בפחד. אף אחד לא מכיר את המשפחה שלנו, המשפחה שלנו לתפארת, ברוך השם אנחנו משפחה חזקה, אני אחזיק לה מעמד, כמה שאני יכול לחיות בשבילה עד יום מותי".
יום אחרי פרסום הריאיון הבלעדי, הגיב לדברים יוסי חברה, ממנהלי מטה המאבק נגד התעללות בגיל הרך ואב לילדה מהגן. לטענתו, ידיו של האב לא נקיות: "מוטי היה עובד בגן, בעל הבית, טבח והכול. הוא ואשתו נחקרו - הם ראו ילדים קשורים, מתגלגלים על הרצפה, ונחקרו על אי־דיווח. למה הוא לא עצר את זה בזמן? מה הטענות? הבכי והנהי הזה כאילו המשפחה סבלה? הילדים האלה סבלו".
בריאיון לענת דוידוב ולניסים משעל סיפר כי במהלך השנתיים שבהן התנהל המשפט "הוא ישב בביהמ"ש וצחק להורים בפנים, היה אומר 'היא לא תשב יום אחד', היה לועג לנו. שיפסיקו לבכות". לדבריו, "מי שיראה את הסרטונים בשלמותם יבין שקרתה פה שואת ילדים בגן הזה".
עריכה: מיכל קדוש