בעקבות הפרסומים המדאיגים למדי באשר לשימוש בתוכנות ריגול כנגד מספר בכירים בזירה הפרטית והציבורית על ידי משטרת ישראל, עולה השאלה כמה המידע שאנו מפקידים בידי מכשירי הטלפון שלנו נותר לעיניו בלבד. גיל מסינג, ראש המטה בחברת 'צ'ק פוינט' הגיב לידיעה.
"זה לא באמת ש'פייסבוק' ו'גוגל' יודעות הכל, אלא הרבה לכאורה אנו מאפשרים להן" הדגיש. "כשאנו מורידים אפליקציות לטלפון, הן מבקשות אישור ורובנו לוחצים כן. אם נקדיש לזה טיפה מחשבה, נראה שהן מבקשות הרבה מאוד מידע עלינו ולא תמיד חייבים לאשר אותו. זה לא כמו שמישהו שלא מגיע מיוזמתך יושב לכאורה איפשהו ועושה משהו שאתה לא רואה. במקרה של 'פגסוס' אתה לא לוחץ על כלום, וזה שואב לך את כל הפרטים מהטלפון. מצד שני, הסיכוי שמישהו יותקף בתוכנה כזו זעום, לא ישתמשו בזה על אנשים כמונו, אלא עבור מערכות שמצדיקות את עלות השימוש הגבוהה בתוכנה".
עוד הוסיף: "תחת הסתייגות שזה סוג של כלי נשק שלא הכל ידוע עליו, תמיד יהיה מישהו שיהיה לו סוג של מידע על איך המוצר הזה עובד. אם החברה תשתף פעולה וקראתי שהיא מוכנה, אמורים לדעת מה בדיוק נעשה. זה שאני בתור קורבן לא רואה מה נעשה על הטלפון, לא אומר שמי שהתקיף אותי לא רואה. ועדת חקירה בהחלט יכולה לדעת. 'NSO' אמורה לדעת מי משתמש במוצר שלה ומתי".
האם אנו יכולים לדעת אם הטלפון הסלולרי שלנו נפרץ? בסיום דבריו, השיב מסינג: "שאלה חשובה. אנו צריכים לזכור שטלפונים הם אחד הדברים המותקפים בעולם, גם בישראל. כמה כללי אצבע שאיתם נשים לב שיש משהו שהוא כנראה לא בסדר - הכי חשוב לראות אם משהו נראה לא כתמול שלשום, בטרייה שנגמרת מהר הרבה פעמים זה סימן שיש וירוס בטלפון, אפליקציות שמופיעות ולא הורדנו או אפליקציות שנעלמות. הדברים הללו פתירים ואנו יכולים להתמודד איתן כמו אפליקציות ששומרות על הטלפון. הרבה מאוד זהירות, אנו צריכים לזכרו שכמו שאנו שומרים על כספת הטלפון זה הדבר שמכיל את כל המידע שלנו".
עריכה: מיכל קדוש