הבוקר (א') חברת NSO הגישה תביעת לשון הרע כנגד העיתון 'כלכליסט', זאת בעקבות סדרת כתבות הקשורות לפרשת הריגול המשטרתי. לטענת החברה, העיתון החליט שלא להגיד או לפרסם כתבת תיקון לדברים שפורסמו. בן כספית ואריה אלדד שוחחו ב־103fm עם שלו חוליו, מנכ"ל החברה, אשר התייחס לידיעה.
בפתח השיחה ביקש שלו להבהיר כי "לא הגשנו נגד כל סדרת הכתבות שפורסמו. 'כלכליסט' פרסמו כתבה אחת שהייתה ממוקדת נגד החברה על הנושא שאנחנו יכולים לעזור לגופי חקירה, בדיוק כמו גוף החקירה של היועמ"ש, ולבדוק את המערכת על ידי לוגים ששומרים כל פעולה שהלקוח עשה. 'כלכליסט' פרסמו שאת לוגים האלו אפשר לבלף, למחוק ולטייח וזה פשוט לא נכון. הם פרסמו את הדבר הזה בלי לפנות אלינו לתגובה או לדבר איתנו לפני. שלחנו להם מכתב ואמרנו שהם טועים, הם לא התייחסו, ביקשנו התנצלות והם לא התייחסו, הבנו שהדרך היחידה לגרום להם להתייחס זה להגיש תביעה".
"זו פעם ראשונה למרות הרבה פעמים שכתבו עלינו דברים לא נכונים ושקרים, החלטנו להרים את הכפפה וללכת למסלול של בית משפט. גם פה החלטנו ללכת על העיתון העצמו והעורכים, ולא הכתבים", ציין.
כחלק ממצאי צוות החקירה שהוקם לבדיקת הנושא, נמצא כי היו שלושה מנכ"לים שהטלפונים שלהם נבדקו ונמצא כי גם הם הודבקו. האם גם כאן מדובר בתוכנת פגסוס? "לא הכול זה NSO", הכריז שלו, והוסיף: "אני יודע שאוטומטית ברגע שמדברים על איסוף מידע מטלפונים ישר חושבים שזה NSO. שמעתי אתמול את שי באב"ד בטלוויזיה שהוא אומר שהוא חושב שרשויות המדינה צריכות לבדוק, ואני חושב שהבדיקה שלו מבוססת על ידי חברה אזרחית שעשתה את הבדיקה וייעשה טוב אם רשויות המדינה ייקחו גם את הטלפון שלו ויבדקו ויגידו האם זה נכון או לא, האם הם באמת נפרצו ומישהו אסף מהם חומרים. צריך להבין מי זה ומה זה".
בעקבות התפוצצות הפרשה, הטיימינג בו נחשפו הדברים וממצאי צוות החקירה, עולה השאלה האם מדובר בגורם מכוון. לטענתו של שלו, אין לו השערה לגבי מה שאירע. "כאזרח אם זה היה נכון זה היה צריך להדיר שינה מכולם ואני שמח מאוד שהתברר שהדברים האלו לא נכונים בלי קשר ל־NSO. אני משוכנע ש'כלכליסט' לא היו מפרסמים דברים כאלו בלי שיש להם הוכחות או מקורות שדיברו איתם והביאו הוכחות, ולכן אני חושב ש'כלכליסט' אמר שהוא יעשה בדיקה ואני מקווה שהוא שישתף אותנו בממצאים, זה חשוב לכולנו".
עוד הדגיש כי "אנחנו לא מפעילים את הטכנולוגיה ולא חשופים למידע, השרתים לא אצלנו והמערכת לא אצלנו. אנחנו מייצרים את הטכנולוגיה ומוכרים או נותנים אותה לגופי מודיעין וגופי אכיפת חוק. לכן פעולות אסיפת המודיעין מעולם לא נעשו ולעולם לא יעשו בחברה, הן נעשות על ידי גורמי אכיפת החוק".
ברקע מלחמת רוסיה־אוקראינה, השיב שלו לשאלה האם גם שם נעשה שימוש בסייבר. "אנחנו מחלקים את עולם הסייבר לסייבר הגנתי, שזה רוב השוק, סייבר מודיעיני, העולם של איסוף מודיעין באמצעות סייבר ויש את עולם הסייבר ההתקפי, זה בעיקר ממשלות ואין כמעט חברות שמתעסקות בזה. היום לממשלות יש זרוע סייבר התקפית שיודעת לפגוע בדברים שהם פיזיים. ראינו את זה בפגיעה בכורים גרעינים באיראן ואם אנחנו רואים את זה עכשיו בפגיעה בתשתיות. אין לי ספק שסייבר זה נדבך מאוד משמעותי במלחמה היום בין רוסיה לאוקראינה", אמר.
עריכה: שני רומנו