"ידעתי שהרוק לא בדמי, ושהאלבום הבא יהיה אחר"
רז שכניק צלל עם גלי עטרי לשירי אלבומה השני והרוקיסטי 'קח אותי הביתה' • על היחסים עם חברי 'חלב ודבש', אמרה: "הם נפרדו ממני"
הזמרת, המלחינה והשחקנית גלי עטרי, ידעה מגיל צעיר שהמוזיקה תהיה מנת חלקה. בגיל 17 הקליטה כמה שירים בפעם הראשונה, ובשנת 1975 כבר השתתפה בפסטיבל הזמר והפזמון עם 'שיר תמים'. הפריצה הגדולה בתחום המשחק הגיעה בשנת 1978 כשהשתתפה עטרי בסרטים 'הלהקה' ו'דיזנגוף 99' של אבי נשר, ואף ייצגה את ישראל באירווזיון ואף זכתה עם להקת חלב ודבש ב־79'. בשנת 1981, הוציאה גלי עטרי את אלבומה השני 'קח אותי הביתה', שנותר אהוב גם היום.
רז שכניק אירח את עטרי בתוכניתו, ויחד צללו השניים לשירים האייקונים מהאלבום. "לא תיארתי לעצמי שהאלבום יהיה כל כך רוק, גיליתי את זה תוך כדי עבודה. האמת היא שדי אהבתי את זה. יצאתי להרפתקה, זה מאוד מענג, במיוחד שהיא קיבלה את תואר הפקת השנה. אני זמרת רוק? לא ידעתי. עכשיו אני יודעת שכן הייתי יכולה להיות זמרת רוק אם הייתי רוצה, יצאתי מאזורי הנוחות שלי, זה לא אופייני לפחדנות שלי של התקופה הזו, וניסיתי ללכת עם הז'אנר עד הסוף. יצאו לי דברים שהיום בדיעבד אני אומרת שזו לא אני, אבל הייתה הפקה ראויה לשמה מכל הבחינות. זו באמת הייתה הפקת רוק".
על הרגע בו סיימה את דרכה המשותפת עם 'חלב ודבש', שיתפה: "לא החלטתי להיפרד מהם, הם החליטו להיפרד ממני. ב־1 באוקטובר הוצאתי את האלבום הראשון כי הסתיימה המחויבות שלי כחברה בלקה, האלבום היה מוכן קודם אך הם לא נתנו לי לעשות שום דבר, לא עם הלהקה ולא לבד. כל עכבה לטובה. לא הרגשתי כל כך נוח עם התדמית של הקוגרית, אבל הלכתי עם זה, עם האיפור והשיער. לא הייתה לי שום נפילה רגשית אחרי האירוויזיון, הייתה לי חוויה מטורפת מבחינה מקצועית. תמיד הייתי בחורה עם רגליים על הקרקע, עברתי דברים בחיים, לא התרגשתי לא מהדבש ולא מהעוקץ. ברור שהייתה תקופה לא קצרה של משבר, נסעתי לניו יורק, חזרתי לארץ ושינסתי מותניים".
רז שכניק וגלי עטרי באולפן//צילום: מאירה פרץ/103fm
אחד השירים הזכורים של האלבום הוא 'עד שנשיב', למילותיה של הפזמונאית רחל שפירא. "נהניתי לנסוע אליה לקיבוץ", הודתה עטרי, "היא אחת שאפשר לשבת איתה שעות, לדבר איתה על מה אני רוצה להגיד בשיר, והיא פשוט יכולה לקחת את החוויה הזו. השיר היה על אהבה טהורה של צעירים, מן סוג של אהבה עמוקה כזו שאתה יכול להסתכל בעיניים ולקלוט את האדם. להבין אחד את השני, דיאלוג פיזי ואישי". על להיט נוסף באלבום, 'שלך עד אתמול', פרי עטו של עלי מוהר שתפס כיוון אחר לגמרי, אמרה: "זה שיר פרידה אכזרי ביותר, אין טיפת רגש, 'לא מעניין אותי מה אתה חושב ואם קשה לך, אני חותכת'. לא הייתה את המודעות לכך כמו היום, ולא ידעתי שאני עושה שירים עם העצמה נשית. הייתה תקופה שעלי ואני היינו מאוד מחוברים, אדם שנון לחלוטין".
"אני ושוש היינו האחיות הכי צמודות שיש בעולם"
בהמשך, שבה לזכרונות ולגעגועים לאחותה, הקריינית ומגישת הרדיו שוש עטרי ז"ל, שכתבה את מילות שירה 'למה לך'. "שוש הייתה שדרנית מצליחה ותותחית, היא ידעה לתמצת בשיר בדיוק את אותה תקופה של הצעירים, היינו יוצאות יחד הרבה. השיר מדבר על בחורה צעירה שרק רוצה ליהנות ולבלוע את העולם, ומישהו שואל אותה 'למה לך?'. בקטע של האדרנלין, אתה לא רוצה לשמוע מה המבוגרים אומרים לך. תקופה שהייתה ולא תחזור, וטוב שכך".
על הקשר העמוק בין השתיים, סיפרה: "היינו האחיות הכי צמודות שיש בעולם, הייתי משמיעה לה את השירים אך לא עירבתי אותה בעבודה. לא היה נראה לי נעים שאחותי תשמיע שיר שלי בתוכנית שלה, והיא הסכימה איתי. היא מגיעה בחלומות, פחות מאשר מקודם, אך כשזה קורה אני אומרת לה תודה. אני מרגישה שהיא נמצאת איתי. יום אחרי שהלכה, ראיתי כוכב אחד בודד, וכל לילה יש כוכב אחד פחות או יותר באותו מקום. כשהיה לי קשה באיזה ערב הוא הבהב. אף פעם לא האמנו בדברים האלה, אך זה מנחם".
"ידעתי שהאלבום הבא יהיה אחר", סיפרה לאורך המסע בין שירי האלבום, בו התנסתה לראשונה כזמרת רוק מן המניין. "לא רק שאני לא מצטערת על זה, אני שמחה שחוויתי את החוויה הזו והוכחתי לעצמי ולאחרים שאני יכולה לעשות דברים אחרים, אך ידעתי שזה לא בדמי, שאעשה מוזיקה אחרת. אני אדם שמכיר את עצמו, ויש את ההתרגשות הראשונית שלי משיר. אם השיר גורם לי לדמוע, אז יש עוד אנשים שדומים לי שהוא בטח גם יעשה להם משהו. שמיעה ראשונית היא בשבילי היא דמעות בעיניים, הלב צריך להלום ואני צריכה להיות לבד. יש שירים שפספסתי".
פרויקט 'אלבומי המופת' מפגיש בכל שבוע את העיתונאי רז שכניק עם גדולי המוזיקאים בישראל. יחד הם יוצאים למסע אל האלבומים שהיו סימני דרך בקריירה שלהם - ובפסקול הישראלי.
לרשימת התוכניות המלאות בפרויקט לחצו כאן.
עריכה: מיכל קדוש
