בעקבות עלייה בתחלואת הקורונה, סיטן הכניסה לסגר כ־21 מיליון אזרחים. ליאת רון ואריה מליניאק שוחחו על כך ב־103fm עם עופר דקל, מחבר הספר 'האיש שלנו בווהאן' אשר נמצא בסין, שסיפר על התחושות וההיערכות.
"אנחנו נמצאים בווהאן וגם אצלנו, הרבה זמן אחרי שאנחנו חופשיים, התחילו לעשות לנו קצת סגרים עוד הפעם", שיתף דקל בפתח השיחה. "נראה שיש התרוממות קצת של הקורונה, חזרו לעשות בדיקות יומיומית. אני חושב שמתוך ה־12 מיליון בווהאן אולי 2 מיליון סגורים בשכונות, אסור להם לצאת מהשכונה שלהם. בהתחלה זה היה 3 ימים ועכשיו הוסיפו להם עוד 7 ימים, הם לא יכולים לצאת לעבודה".
לאור אמירותיו, תהו צמד המגישים האם ההודעה על הסגר הגיע בבוקר בהיר. דקל הבהיר כי "סינים אומרים להם אתם לא יוצאים אז הם לא יוצאים, אין פה וויכוח. המחירים של המשלוחים בים ירדו מאוד בגלל המצב הכלכלי בעולם, והסגרים האלו סגרים מקומיים. אני מקווה שזה יגמר מהר, לשמחתי השכונה שלנו פתוחה וגם המפעל שלנו גם הוא פתוח, אבל זה כמו לוטו, אי אפשר לדעת מתי סוגרים אותך".
באשר למפעל הטקסטיל שלו ושל משפחתו בסין, סיפר: "יש לנו טכנולוגיות מיוחדות של הדפסות, יש לנו יכולת להדפיס על טקסטיל וייצור של המוצר ולעשות את זה ביחידה אחת. בישראל יש הרבה חבר'ה צעירים שבונים לעצמם מותגים, ישראל היא מעצמה בנושא הזה, ומוכרים בעולם. עובדים עם מפעלים כמונו. זאת תעשייה ענקית בארץ".
בהמשך השיחה, התייחס דקל להתארגנות מבחינת מזון נוכח הסגר המפתיע: "מאז הטראומה הקודמת שלנו שהיינו סגורים בבית, יש פה ציוד ואוכל שמספיק ל־7 אנשים לפחות ל־3 חודשים. אנחנו מוכנים בכל מצב ורוב הסינים כאלו. אין בעיה של אוכל פה, הכול גם באפליקציות. את עושה הזמנה".
"כמה נזקים זה גרם לעסק שלך?", שאלו המגישים, ודקל השיב: "גרם, אבל מצד שני כתבתי ספר. בהתחלה הם אמרו 'הזרים עזבו, הישראלי נשאר', ואז ראש העיר התלהב מזה, ואחר כך הנשיא שלנו התקשר. בגלל כל הסגרים, הזרים נמאס להם, כמעט כולם עזבו".
עריכה: שני רומנו