"זו מחלה שתלווה אותם שנים, ואפשר לחיות איתה"
לא רק כימותרפיה: פרופ' קרסו אירח באולפן את פרופ' תמר תדמור על האפשרויות לטיפול בלוקמיה לימפוציטית כרונית • בלעדי לדיגיטל של 103fm
לוקמיה לימפטית כרונית (CLL) היא הסוג השכיח ביותר של סרטן הדם, אבל אנשים רבים בטוחים שאופן הטיפול בה הוא באמצעות כימותרפיה. פרופ' רפי קרסו הזמין לאולפן את פרופ' תמר תדמור, מומחית להמטו-אונקולוגיה, מנהלת את המכון ההמטולוגי ובנק הדם בבית החולים בני ציון בחיפה, ויו"ר הקבוצה הישראלית ללוקמיה לימפטית כרונית, בכדי לשוחח על האפשרויות הנוספות שיסיעו להתמודדות עם המחלה.
אין כל ספק שמחלת הסרטן מעוררת בכולנו תחושת אי נוחות, קל וחומר כשמדובר בסרטן הדם שהדעה הרווחת היא שמדובר בסרטן אלים יותר, אבל אם נלמד לקרוא את האותיות הקטנות, נגלה שגם תחת המושג 'לוקימיה' יש תתי מחלות. למשל, לוקמיה לימפטית כרונית (CLL) היא מחלה שבה תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים B אשר תפקידם להילחם בזיהומים אינם תקינים, ומתרבים ללא בקרה. מהלך המחלה יכול להימשך במשך שנים ארוכות.
"המהלך של המחלה הוא כרוני, הוא מתמשך לאורך שנים, ולא כפי שהציבור מכיר כשהוא שומע את המילה 'לוקמיה', ומיד יש לו את הקונוטציה של מחלה מאוד אגרסיבית. פה, יש לנו לוקמיה שהמהלך שלה יותר איטי", הסבירה פרופ' תדמור בפתח הריאיון.
"מה הסימפטומים של המחלה?"
כשנשאלה פרופ' תדמור עם איזה תלונות מגיע אדם לרופא, ומה הסימפטומים של המחלה, היא הסבירה כי בדרך כלל מדובר בממצא אקראי שגרם לרופא לשים לב שמשהו לא בסדר. "אדם רגיל לעשות בדיקות דם אחת לשנה, ופתאום בספירת הדם רואים שיש עלייה בכדוריות הדם הלבנות שלו", אמרה הפרופ'.
לדבריה, אם מוח העצם שלנו, שהוא בעצם בית החרושת לייצור דם בגוף, מצליח להתמודד עם המחלה הוא מייצר גם תאים בריאים, ואז לא רואים שינוי מעבר לעלייה של כדוריות דם לבנות. "כאשר המחלה משתלטת עם בית החרושת ומייצר פחות מדי כדוריות דם אדומות ויכולה להיווצר אנמיה ואדם ירגיש חולשה", אמרה. מעבר לזה, בלוטות הלימפה הופכות מוגדלות, הטחול הופך למוגדל, ועולה הנטייה לזיהומים.
"לא צריך לעשות ביופסיה"
"איזה מבחנים ובדיקות אפשר לעשות בכדי לאשש את האבחנה?", שאל פרופ' קרסו. פרופ' תדמור האזינה לו ברוב קשב, ואמרה: "בגלל שהתאים נמצאים בדם האבחנה היא פשוטה. לא צריך לעשות ביופסיה - התאים נמצאים בדם". לדבריה, אין צורך לעשות ביופסיה למוח העצם בכדי לאבחן את הבדיקה. "מה שאנחנו רואים במערכת הדם זה מה שקורה בפועל גם במוח העצם, לכן לא צריך בדיקות פולשניות בכדי לעשות את האבחנה".
"אני אומרת למטופל 'יש לך לוקמיה, אבל אני לא מטפלת בך'"
לוקמיה לימפוציטית כרונית נחשבת כיום מחלה שאיננה ניתנת לריפוי מלא, אך אפשר לחיות איתה במשך שנים רבות ובאיכות חיים טובה מאוד. לכן, שאלה נוספת שעלתה במהלך השיח הפורה בין השניים היא שאם מדובר במחלה כרונית אז למה צריך לטפל בה. פרופ' תדמור הסבירה שלא תמיד מטפלים בחולי CLL, "נכון להיום, שליש מהאנשים שמאובחנים לא יקבלו טיפול לעולם. זה משהו שמאוד קשה למטופלים. אני אומרת למטופל 'יש לך לוקמיה, אבל אני לא מטפלת בך אני רק עוקבת אחריך'. אנשים מתחלקים לשתי קבוצות - אלה שנמצאים בהמתנה וחשש, ומפחדים שאגיד להם שהם כן צריכים טיפול. יש פה התמודדות רגשית לא פשוטה. כמה שאני מנסה להסביר שהמחלה הזו היא מחלה שתלווה אותם שנים ואפשר לחיות איתה, האדם רוצה לעשות משהו פרו אקטיבי בכדי להתמודד עם לוקמיה, ואני אומרת לו שלא צריך".
פרופ' תדמור הסבירה שההחלטה לטפל מגיעה כשהמחלה הפוכת לסימפטומטית. "כשמופיעה אנמיה, או כשישנה ירידה במספר הטסיות עם נטיה לדמם, בלוטות גדולות שלוחצות על איברים, שהטחול שהוא אתר לימפטי נעשה מאוד גדול ויכול ללחץ על הקיבה או על המעי. זה קורה בסופו של דבר לשני שליש מהמטופלים".
המטרה: לטפל ב־CLL
"איזה טיפולים יש בארסנל שלנו", ביקש פרופ' קרסו לשאול. "פה נעשתה מהפכה ויש פריצות דרך. כשהתחלנו לטפל טיפלנו בכימותרפיה, והיום אנחנו בעידן של טיפולים מכווני מטרה - לפגוע רק בתא ה־cll ולא בתאים אחרים בגוף", אמרה פרופ' תדמור. לדבריה, היום יש לנו אפשרות בחירה, ואנחנו יכולים לבדוק איזה סוג של טיפול יתאים לנו בהתאם למצב שלנו.
"האפשרות הראשונה היא לתת למטופל כדורים ממשפחת ה־btki. מדובר בטיפול מאוד קל - אנחנו נותנים למטופל את הכדורים, ושולחים אותו הביתה. הוא מגיע לביקורת אחת ל־3-4 חודשים. כאשר הגישה היא מזכירה טיפול בסוכרת או לחץ דם. אנחנו שולטים במחלה על ידי נטילת הכדורים", הבהירה.
"בדור הראשון של התרופות היינו רואים פריחות, שלשולים, והפרעות בקצב הלב"
פרופ' תדמור ביקשה להזכיר כי התרופות אינן חפות מפשע, וגורמות לתופעות לוואי אצל החולים. בו זמנית ביקשה להדגיש שכיום כל הטיפולים במחלה נמצאים בסל הבריאות, וזה נותן להם הרגשה טובה. "בדור הראשון של התרופות היינו רואים פריחות, שלשולים, והפרעות בקצב הלב. היום יש את הדור השני - הן תרופות שהן יעילות באותה מידה, אבל עם פחות התופעות לוואי שאנחנו חוששים מהן כמו פרפור פרוזדורים", הסבירה.
לסיום, הציגה פרופ' תדמור טיפול נוסף המשלב בין תרופות דרך הוריד לכדורים. לדבריה, מדובר בטיפול למשך שנה, שמצריך יותר ביקורים במרפאה. "יש לנו אפשרות לבדוק מה יותר יתאים בהתאם למחלות הרקע שלו ולהגיע להחלטה ביחד".
*שירות לציבור בחסות אסטרהזניקה.
עריכה: עדן בן ארי
