שנה לאחר פרסום ההונאה, חשוד ראשון נתפס
מדובר על נזק של כ־4.5 מיליון שקלים נלקחו מיוצאי חבר העמים • יוני אפרתי, מנהל מערך אבטחת מידע והגנת הסייבר בבנק הפועלים, סיפר על התהליך
מפלג ההונאה של מחוז חוף הגיש הצהרת תובע נגד תושב פתח תקווה שחשוד בהונאת תושבים בהיקף של עד 4.5 מיליון שקלים. יוני אפרתי, מנהל מערך אבטחת מידע והגנת הסייבר בבנק הפועלים, שוחח עם ענת דוידוב וגולל בפנינו את האירועים שהובילו להונאה, וגם: איך תוכלו לשמור על עצמכם?
בראש ובראשונה הסביר אפרתי כי השיטה הייתה לטרגט אוכלוסיה מבוגרת, בעיקר של יוצאי חבר העמים. "אותו מתקשר התחזה לגורם אכיפה או גורם פיננסי, ובעצם סיפר לאותו הלקוח שמנסים לגנוב כסף מחשבונו, ויש בו פעילות חשודה. אומרים לו שהגורם שמנסה להוציא את הכסף הוא הבנקאי עצמו. במהלך השיחה מבקשים את כל הפרטים של האדם ומסבירים לו שזו חקירה סודית, ואסור לו לדבר על זה עם אף אחד, אחרת הוא יהיה שותף לדבר עבירה. על ידי שיטת הנדסה חברתית והונאה בעצם גורמים ללקוח להוציא כספים ולהעביר אותו לצד שלישי", הסביר. לדבריו, בחלק מהתהליכים העבירו את הכסף באופן ישיר לאדם שפגשו ברחוב.
"אנחנו מתייחסים לזה כהונאה, הנדסה חברתית. מה שקורה זה שגורמים לאדם להיות בלחץ, ודורשים ממנו לעזוב הכל בכדי לבצע את מה שנדרש ממנו", הסביר. בהמשך ביקש להסביר כי השיחות מתנהלות בשפה הרוסית בכדי לייצר אמון עם הלקוח. "הבנקאים שאלו שאלות וניסו לברר ולהתריע שיש מקרים כאלה. יש אנשים ששלחו ללקוחות תעודת שוטר מזויפת בווטצאפ בכדי לרכוש את אמונם. אנחנו שומעים סיפורים שלא תמיד אומרים את האמת. הם בטוחים שהם חלק מחקירה סודית, והוא בטוח שהוא עושה את הדבר הכי נכון. זה מה שמשקשה עלינו להקטין את הקיף הפעולה. זו לא בעיה של בנק הפועלים, זו בעיה כלל ארצית".
לסיום, נשאל איזה נורות אזהרה יכולות לסייע למאזינים, ואמר: "צריך לשים לב שכשמתקשרים אלינו ומתחזים לרוב מבקשים מאיתנו פרטים. אם המשטרה תתקשר היא לא צריכה את הפרטים שלכם או את הסיסמה שלכם. דבר נוסף, במידה ויש חשד להונאה בסניף הבנק שלכם לא יתקשרו ללקוחות, ויגידו להם להיות שותפים בחקירה. זאת אומרת, אם חס וחלילה יש אירוע כזה הלקוחות לא מעורבים וגורמי האכיפה יודעים לטפל בזה. דבר שלישי, אם מבקשים מאיתנו ללכת לסניף ולהעביר כסף לצד שלישי ושהוא יהיה השומר של הכסף".
עריכה: עדן בן ארי
