"כל החיים שלי אני עובד בחיבורים"
הזמר והיוצר חנן יובל התארח באולפנו של רז שכניק, ופתח עבורנו צוהר לסיפורים שמאחורי שיריו הגדולים • וגם: מה דעתו על התבטאותו של השר אמסלם?
לפני מספר שבועות הודיע הזמר חנן יובל כי לא יופיע בערב יום הזיכרון בכנסת. לדבריו, "לכנסת הזאת, של אלמוג כהן, של דודי אמסלם, של טלי גוטליב, של גלית דיסטל, של אריה דרעי שנהנה מההומור של אלמוג כהן, יו"ר הכנסת שבמקום לגעור בטינופות הוא אוסר על הצילום, ועוד ועוד - שאמשיך? זאת לא הכנסת שלי. לשיר שם בפני גסי הרוח האלה זה לעשות שקר גדול לעצמי. אוכל לא חסר ולא יחסר בבית משפחת יובל. על היושרה עבדתי כל החיים".
בתגובה לאירוע תקף השר דודי אמסלם (הליכוד) את הזמר הוותיק, ששיריו מעטרים בעוז את פסקול חיינו, וצייץ בחשבון הטוויטר שלו: "חנן יובל... מי זה? הייתי מציע למארגנים להביא את הזמר והיוצר הנפלא קובי פרץ, כדי שישיר לנו את השיר: 'אנחנו מאמינים בני מאמינים ואין לנו על מי להישען, אלא על אבינו שבשמיים'".
רז שכניק החליט להזמין לאולפן את יובל, ולשוב איתו לסיפורים הגדולים שמאחורי הקריירה הענפה שלו. בתחילה, שבו השניים לסוף שנות ה־60 לאחר שיובל חבר להרכב המוזיקלי 'השלושרים'. הלהקה המדוברת הוקמה ביוזמת המפיק והזמר בני אמדורסקי, שהחליט לצרף אליו את שלום חנוך, שביקש להעשיר את ההרכב גם בחברו מקיבוץ משמרות חנן יובל. "בני אמדורסקי פנה לשלום חנוך ואמרו לו 'בוא תחליף את ישראל גוריון בדודאים. כי ישראל כל הזמן נוטש אותנו והולך לתיאטרון'. בני היה נשאר לבד, וכשהוא היה לבד הוא היה מקים להקות", סיפר יובל. לדבריו, שלום הציע לחבר ביניהם, וככה נוצרה השלישייה המדוברת.
"הוא אמר שהוא רואה שאני מוכשר, אבל צריך לחנך אותי קצת"
על אמדורסקי אמר: "הוא היה סוג של מורה לחיים, מורה לתכלס, מורה למעשיות", סיפר וגולל בפני המאזינים על המפגש הראשון שלו עם אמדורסקי בפאב 'המוזג' בתל אביב: "הוא אמר שהוא רואה שאני מוכשר, אבל צריך לחנך אותי קצת. הוא עשה לי סדרת שיעורים שאין זמן לספר עליה. בסופו של דבר, אמרו על בני שהוא מפיק קשוח כזה, אבל הוא היה אופטימי חסר תקנה".
אחד השירים הגדולים של 'השלושרים' נקרא 'צרות טובות', אותו כתבה שמרית אור והלחין שלום חנוך. "באחד ממפגשי החזרות שלנו - כששלום ואני הגענו עם שירים חדשים בני אמר 'אני מציע שחנן ישיר את השיר הזה מההתחלה עד הסוף'. היה צריך להיות מאוד אופטימי בכדי להוציא משפט כזה מהפה. כך הפך 'צרות טובות' לשיר הסולו הראשון שאי פעם שרתי בחיים".
כשנשאל איך הגיב חנוך להחלטת אמדורסקי כי הוא יהיה זה שיבצע את השיר אמר ששלום מאוד אהב את זה, והוסיף: "אין ענייני אגו בלהקה. שלום מבוגר ממני בחודש, שלום ואני קרובי משפחה רחוקים - לאמא שלי ולאבא שלו היו דודים משותפים מלטביה". בהמשך התייחס ל'לו הייתי פיראט', שיר נוסף של ההרכב שזוכה עד היום להשמעות רבות ברדיו. ירון לונדון כתב את המילים, ואילו יאיר רוזנבלום הלחין. "בני הביא את השיר לישיבה, הוא היה מעורב אז. מי הייתי אני? מי היה שלום? היינו צעירים", אמר.
"למדתי כל מיני פיוטים בוכרים לחג הסוכות"
בין שיר לשיר ביקש שכניק לשמוע מה דעתו של יובל על דבריו של השר אמסלם. האם הוא נעלב מההתבטאות שלו? לטענתו, הוא אינו נעלב מהדברים הקשים שאמר השר, אבל ביקש להזכיר לו כמה אירועים חשובים מהקריירה שלו. למשל, ההשפעות הים תיכוניות במוזיקה שיצר במהלך שנות ה־80 כשהלחין את הלהיט 'פסוליה'. "במשך חצי שנה דודו אלהרר, שגם הוא לא ממוצא אשכנזי ואני, חברי נפש, היינו נוסעים יחד לכלא באר שבוע לאגף שבע ושם עבדנו עם אסירים ולבסוף הקלטנו אלבום שלם עם האסיר הזמר דוד שושי".
עוד הוסיף: "אחרי שנפטר, הפקנו את האלבום 'הקוסקוס והסרפן' שבא לעשות גשר אחרי מלחמת הבחירות העקובה מדם בין הספרדים לאשכנזים בשנת 1981. אנחנו כתבנו את השירים כשדודו אלהרר שר את הקטע האשכנזי, ואני את הקטע הספרדי. בתקופה הזו למדתי כל מיני פיוטים בוכרים לחג הסוכות, ואפילו הלחנתי את השיר 'סלסולים' עם אלי לוזון. כל החיים שלי אני עובד בחיבורים".
יובל סיפר כי למרות דבריו של אמסלם הוא עתיד להופיע במופע של קובי פרץ במהלך החודש, ולא פסל דואט עם קובי בעתיד. על העובדה שמטה בנימין בחר לבטל הופעה שלו בגלל שסירב להופיע בכנסת אמר: "אני מופיע במטה בנימין כל כך הרבה כי אני מפריד בין דעותיי לבין המוזיקה שלי. הם לא הבינו שהם נתנו רוח גבית לגסות רוח וזה לא שום דבר פוליטי".
בלדה לעוזב הקיבוץ: הסיפור האמיתי
מעבר להרכב המוזיקלי 'השלושרים' שזכה להצלחה פנומנלית לקח יובל חלק בעוד כמה וכמה הרכבים מצליחים שהנפיקו שירים נפלאים. אחד מהם הוא להקת 'כיף התקווה הטובה' שעומדת מאחורי הלהיט 'בלדה לעוזב הקיבוץ'.
כשנשאל איך נולד החיבור המוזיקלי הזה גולל את הסיפורים שמאחורי השירים, ואמר: "הלהקה נולדה מכך שאלי מגן וזוהר לוי זכרונו לברכה היה המלווים של 'השלושרים' והם אמרו 'בואו נקים להקה'. הגענו לג'וזי כץ, והצטרף שלומי מזרחי". שמוליק קראוס הצטרף גם הוא להרכב, והצליח להכניס את סגנונו המיוחד, אבל גם לייצר הרבה מאוד דרמה. "שמוליק קראוס פתאום הצטרף והפך לבעל הבית, והבית הפך לבית משוגעים. היה מכות בין זוהר ובינו. היה קשה. אני ברחתי משם כמו מאש".
"לקח לי כמה שנים להבין את השיר הזה"
אין ספק, תוכנית אחת לא מספיקה בכדי לסקר את הקריירה הענפה של יובל. שכן, כל שיר בו לקח חלק הפך לפזמון מוביל ולחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית. אחד מהם הוא השיר 'ליל חנייה'. בגילוי לב סיפר יובל: "לקח לי כמה שנים להבין את השיר הזה. את העומק שלו, את הרוחב שלו. היום אם יגידו לי 'תעמוד פה ותיתן הרצאה של שעה על השיר הזה', אני עומד ונותן הרצאה של שעה על השיר הזה. זה שיר בלתי רגיל. המסר הקטן הוא שנתן אלתרמן כותב פה, ומדמה עם למחנה. המחנה הזה נערך לחניית הלילה שלו בכדי לקום למחרת בבוקר ולהיהרס במלחמה - זו השורה התחתונה".
בהמשך הביא את הקשר בין יצחק שדה לנתן אלתרמן, מחבר השיר, ואמר: "מספרים על יצחק שדה שהיה מפקד הפלמ"ח אז - הוא עבר יום אחד ליד קפה כסית בתל אביב וראה אמנים יושבים ושותים ומתגודדים וביניהם ישב אלתרמן שהיה נחשב מאוד. הוא אמר לו להתגייס. אחרי כמה שבועות יצחק שדה יצא לסיור קווים והגיע לכיס פלוג'ה, קריית גת, הוא ראה שם את אלתרמן משמש כעוזר למפעיל של מרגמה. אומר לעצמו יצחק שדה 'אלוהים ישמור תכף הורגים לי פה את המשורר הלאומי - מהר הביתה!'. זהו, עכשיו תקשיבו לשיר ותראו את הטיפוגרפיה של כל האזור".
אתם זוכרים את השירים?
יובל ביקש להתייחס לשיר 'אתם זוכרים את השירים', ואמר: "מלחמת יום כיפור לא הולידה יותר מדי שירים לעומת מלחמות קודמות. השיר הזה הוא 'לחיות ולא למות'. זה המשפט. כשהוא שמע את התוצאה? מחמאות. זכיתי שהשיר הזה נכנס למחזור הדם". שיר נוסף בו נגע יובל הוא 'בטרם'. לדבריו, מדובר בשיר הראשון אותו הלחין, כשאת המילים כתב יהודה עמיחי. "לא חשבתי שאני מלחין. גם לקח לי הרבה זמן לכנות עצמי זמר. בני ושלום אמרו לי תמיד 'תתחיל לכתוב בעצמך, ויהיה לך עם מה להופיע'".
לסיום, סיפר על החיבוק החם שהוא מקבל מהציבור ברחובות. לדבריו, שלא כמו ברשתות החברתיות התגובות של הציבור נפלאות ואוהדות, ונכנסו הרבה הופעות לחודשיים הקרובים. "לא פגשתי גישה שלילית. כנראה שאלו שלא אוהבים לא נגשים", סיכם.
פרויקט 'אלבומי המופת' מפגיש בכל שבוע את העיתונאי רז שכניק עם גדולי המוזיקאים בישראל. יחד הם יוצאים למסע אל האלבומים שהיו סימני דרך בקריירה שלהם - ובפסקול הישראלי.
לרשימת התוכניות המלאות בפרויקט לחצו כאן.
עריכה: עדן בן ארי
