תקרית דיפלומטית? חבר פרלמנט ירדני נעצר בישראל
עימאד אל־עדוואן נבלם במעבר אלנבי לאחר שניסה להבריח יותר מ־200 אקדחים ורובי M16 • טל לב רם ('מעריב ו־103fm) עם הפרטים
ידיעה עלומה שפורסמה אמש (א') על ידי סוכנות הידיעות הירדנית הרשמית חשפה כי "ישראל מחזיקה חבר פרלמנט ירדני לאחר שנעצר בחשד שניסה להבריח זהב ונשק דרך מעבר אלנבי לגדה המערבית", כך לדברי ההודעה. הכתב והפרשן הצבאי ושדרן 103fm טל לב רם ('מעריב') הביא פרטים נוספים על הידיעה.
"אירוע חריג בכל קנה מידה, גם מבחינת הרגישות המדינית דיפלומטית שלו אבל קודם כל בגלל היקף ההברחה", הכריז לב רם. "חבר פרלמנט, ההערכה היא שעשה את זה תמורת כסף אבל הוא גם לא אוהב ישראל גדול. בין להיות פרו פלסטיני לעבור לדבר מהסוג הזה, אתה רואה את כמות הנשקים זה באמת מטורף. סדר גודל של כמעט 200 כלי נשק. הוא נעצר עם הרכב שלו. אני לא רואה איך אפשר להעביר דבר כזה בתוך 3 תיקים".
בתגובה לאמירותיו ציין אוקו כי ברור שמישהו נוסף עמד מאחורי ההברחה הזו, ולב רם חיזק: "אין דבר כזה להשיג כל כך הרבה נשקים ולמכור אותם. צריך להבין לגבי הגבול עם ירדן, אין בו גדר, מערכת הביטחון התעוררה מאוד מאוחר בכל מה שקשור לפעולות לעצור את הדבר הזה. חלק גדול מהנשקים שהגיעו בשנים האחרונות ליו"ש הגיעו מהגבול הזה".
"מה הוא חשב?", תהתה דוידוב, ולב רם הסביר: "חסינות דיפלומטית, יוכל לעבור ומכה אחת גם עושה משהו אידיאולוגי וגם עושה על זה כסף. תסבוכת דיפלומטית, נראה איך ישראל מתמודדת איתה. מניח שבסופו של דבר ימצאו דרך, פשרה או הסכמות. ככל שיהיו וויכוחים וגינויים בין ישראל לירדן, מתחת לפני השטח עדיין יש שיתוף פעולה. כנראה ממה שאני שומע הוא לא יישאר כאן. רוצים למצות את החקירה ולהבין מי הכתובת כאן".
בנוסף, הביא לב רם פרטים נוספים על התקיפה שיוחסה לישראל בסוריה הלילה: "זה דיווח שמדי כמה זמן אנחנו רואים אותו. ירי של טנק לעבר עמדה סמוכה לגבול, בדרך כלל מצטרף לדברים הללו מסרים שצה"ל מעביר, ימים לפני, אחרי, ומה שהוא רואה זה ניצול של גורמים שעובדים בשביל חיזבאללה שמנצלים את עמדות הצבא הסורי, אוספים מודיעין, מכינים תשתית טרור. פעולה יחסית שגרתית לאורך הגבול של השנים האחרונות בסוריה".
"תקווה עמוקה שיהיה יום זיכרון שיעבור בכבוד"
לסיום, התבקש לב רם להתייחס ליום הזיכרון, ושיתף: "הדור שלי שהתגייס לצבא, השכול פקד אותו בדרך קצת שונה מאשר היום, שכל כמה שנים יש מלחמה ואז בני מחזור נהרגים. הדור שלי ככל ששירתנו יותר, הלכנו ואספנו הרבה מאוד הרוגים. זה מגיע לעשרות בסופו של דבר, התקופות של דרום לבנון, יו"ש ורצועת עזה, חומת מגן, שנים מאוד סוערות. זה באופן רציף היה קורה כל שנה בשגרה כזו של 20-30 חברים הרוגים. הראשון היה ליאור רמון, והאחרון היה שרון אסמן. כל אחד פוגש אותך בתקופה אחרת בחיים שלך".
עוד סיפר כי "ליאור היה חבר ילדות והוא נהרג לפני 27 שנים באירוע קשה מאוד, היתקלות. נספו שם עוד חמישה אנשים. ההרוג הראשון הוא חבר, אתה עדיין לא בשל כשאתה מקבל את הידיעה הקשה. אני רוצה להגיד לכם משהו אישי בעניין הזה של ליאור, כל שנה אנחנו נפגשים חברים, כבר 26 שנים, בשנים האחרונות אנחנו נפגשים בחוף הים וישנים את הלילה יחד. זה קורה ב־10.6, אנחנו ככה מציינים את זכרו כל שנה והוא נשאר איתנו חי. ב־10.06 בבוקר של שבת מצטלבים לי הדברים יחד, כשאני מקבל הודעה על בני שאני אגיע לבית החולים ומתברר שהוא במצב קריטי. אני זוכר את השעות שעברתי, עד שאתה מקבל את התשובות, ואני זוכר שאמרתי שלא יכול להיות שבאותו תאריך בדיוק בו נפל ליאור רמון אני מקבל את ההודעה".
"השנה אני כבר מרגיש את זה עכשיו, שפתאום יום הזיכרון מצטלב לי בצורה כל כך אישית לקראת עוד חודש שאנחנו נציין את יום הולדתו מחדש של בני באותו תאריך שליאור נפל. אתה מופתע לגלות איך החיים מפתיעים אותך בכל יום הזיכרון בתחושה שהיא מעט אחרת, והשנה עם ליאור שנותן בנינו כבר 26 שנה, יחד עם ההצטלבות הנדירה של התאריכים, אצטרך למצוא את הדרך להיות עם אבלו של ליאור ומשפחתו ומצד שני לציין את יום הולדתו המחודש. זה יום הזיכרון שלי, רק תקווה עמוקה שיהיה יום זיכרון שיעבור בכבוד", סיכם.
עריכה: שני רומנו
