"זה גבול של שלום שיורים בו כל יום, כל היום"
אל"מ (מיל') אבי רחמים, לשעבר מפקד חטיבת שגיא, הביע את דעתו על ההתנהלות בגבול מצרים: "כל מי שמגיע לגדר, בתוך הברחה שהיא הברחה באש, דינו מוות"
שלשום (ש') שלושה לוחמי צה"ל נהרגו בפיגוע ירי שאירע בגבול מצרים. סביב נושא זה, ינון מגל ובן כספית דנו ב־103fm עם האלוף משנה (מיל') אבי רחמים, לשעבר מפקד חטיבת שגיא, אשר הביע את עמדתו המקצועית בנוגע להתנהלות הכוחות בגבול.
"ראשית אני רוצה כמובן להשתתף בצער המשפחות, של הלוחמים שנפלו ובטח לחזק את המפקדים שצריכים להמשיך ולקיים את המשימה בלי הנחות ולתת רוח למסגרות", אמר, והוסיף: "אני שומע את הפרשנים, ורואה את התגובות, ונשאלות לא מעט שאלות, כולנו היינו בצבא, כולנו נבונים וכולנו שואלים שאלות. אבל יש תהליך, באירוע מבצעי, שצריך להתקיים. יש לנו את האנשים הכי טובים שיש לעם ישראל להציע".
עוד הדגיש רחמים כי "אני לא רוצה להגיד איך אני רואה את האירוע, כי צריך להיות בקיא בנתונים. יש עוד שחקנים בזירה הזו שגורמים לעסק להיות הרבה יותר מורכב, ועדיין צריכים לענות על שאלות כמו 'למה היו 12 שעות בעמדה'. אבל זה גבול של שלום, שיורים בו המון. אני שומע שאלות כמו 'איך לא שמעו את הצרורות?', אז אני אומר לכם - יורים שם כל יום, כל היום. לכן ירי זה לא אירוע חריג. בצה"ל מפקדים תמיד בודקים את עצמם קודם כל, התחקיר הוא פיקודי".
"האם הנורמה צריכה להיות 12 שעות (שמירה)? התשובה היא כנראה שלא, זה פוגע באפקטיביות", הבהיר, והוסיף: "האם הייתה הערכת מצב נקודתית שחייבה את המג"ד או המח"ט לייצר רצף תצפיות שמחייבות 12 שעות? יכול להיות שכן, זו החלטה פיקודית. לכן לא על זה אנחנו צריכים לבחון את האירוע. יש המון בעיות, אבל אני כן רוצה שנסדר לעצמנו את הזירה המורכבת. בוא נדבר על איך מתנהלים חיילי צה"ל שיורים עליהם באירוע שהוא פלילי? אתה נמצא בזירה שהנחת העבודה שהיא פלילית".
נוכח המציאות הקיימת בגבול ישראל־מצרים, והירי הרב שמתבצע באזור, הן בשגרה והן בהברחות, תהה כספית האם ייתכן כי סיכול ההברחה שאירע זמן קצר לפני הפיגוע היה חלק מהאירוע. רחמים הסביר: "קודם כל, כשאתה אומר סיכול, המילה סיכול, כדי להשיג אותה שם, זה ימים של עבודה, עשרות אם לא מאות חיילים ומודיעין. סיכול זה שילוב של 'תפסתי את הבן אדם ואת הסם'. זה הישג מטורף בזירה הזו. האם הפח"ע והפלילי מתערבבים? צריך להבין את הזירה. בזירה הזו, מי שמוכר את הסמים זה שבטים בדואים. מחוז סיני זה האויב שנמצא מעבר לגדר. הוא האויב, הוא ג'יהאדיסטי והוא לא עוסק בסמים. האם אותו שוטר השתמש ברעש של ההברחה כדי לחצות? יכול להיות שכן, יכול להיות שלא".
"הגדודים האלו עושים מלאכתם נאמנה ותורמים לניצחון במלחמה"
בהמשך, התייחס רחמים לערבוב בין הלוחמים ללוחמות בשירות: "הגדודים האלו הוקמו כדי לעמוד במשימה מסוימת בגזרות מסוימות, בבקעה, בערבה ובגבול מצרים. הם עומדים במשימתם, ואנחנו לא רוצים גדוד של גולני או גבעתי עכשיו בבקעת הירדן או לא משנה איפה. אנחנו רוצים אותם באימונים לקראת תמרון במקום כזה או אחר. לכן, כל מיני שאלות של 'למה יש גדודים כאלו', אנחנו צריכים להסתכל יותר רחב, לכן הגדודים האלו עושים מלאכתם נאמנה ותורמים לניצחון במלחמה, וצריך להבין את זה. הם עושים ימים כלילות, במקרה הזה בסיכול הברחות או כל דבר אחר".
"אוי לנו, אני כאזרח מודאג, וכולם מחכים לתחקיר הרמטכ"ל, ואנחנו נסתפק בזה. הצבא לא יכול לנצח את המלחמה הזו לבד, יש פה מלחמה שהצבא מפסיד בה, יש פה אירוע שאנחנו צריכים לדרוש בדיקה רב משרדית. ביטחון פנים, משרד הביטחון, משרד האוצר, פרקליטות, משרד החקלאות. אני מבטיח לכם שאם הגזרה הייתה נקייה מרעשי רקע הפיגוע הזה היה נגמר אחרת. יש פה אירוע של מלחמה בפלילי, שהוא מגלגל מליארדים, להוציא הברחה ונוהל קרב זה השקעה של מיליונים ונשקים חמים. אנחנו מתמודדים עם זה בכלים שנועדו לבט"ש", ביקר.
נוכח דבריו, תהה מגל האם לטענתו ישראל מתמודדת לא נכון עם ההברחות, ורחמים השיב בנחרצות: "לחלוטין לא. היום הם מצליחים להגיע לסיכולים וזה יפה מאוד, אבל זה שיש מכות אש בפתיחת של הברחה זה אומר שאנחנו כציבור לא מבינים מה הולך שם. הוראות הפתיחה באש זה החור של הקנה, אנחנו צריכים להסתכל הרבה יותר רחב - שהצבא ישמור על הגבול, שהמשטרה תעשה את הפעילות בעומק. צריך לעשות ועדת בדיקה רב משרדית. הייתי שם שופט שיעשה בדיקה יסודית איך ממגרים את ההברחות".
"אם היו שני גברים בעמדה זה היה נגמר אחרת?"
"הייתי משנה את הסמכויות, את ההגדרות", הודה, "מה זה מבריח? למה שק שעובר, בפגיעה בגדר הגבול, זו הברחה? צריך להחליט מה עושים. צריך להחליט שפגיעה בגדר הגבול והעברה מנקודה לנקודה בפתיחה באש זה פח"ע - בפח"ע כולם גומרים מתים. ההעברה הצליחה? תפסנו אותם? מה עושים? ניהלתי עשרות מרדפים אחרי מבריחים ושרפתי משאבים, ושלחנו אנשים להעיד בבתי המשפט".
מגל לא נח נוכח משמע אוזניו, ודרש תשובה יותר חד משמעית משקיבל. רחמים חידד את עמדתו: "כל מי שמגיע לגדר הגבול, בתוך הברחה שהיא הברחה באש, דינו מוות. עכשיו, אם לא הצלחנו לפגוע בו, שנגיע אליו בבית שלו אז דינו כלא להמון שנים".
לסיום, התייחס רחמים לביקורות בנוגע לשיבוץ גבר ואישה באותה עמדה ולטענות כי נוכח עובדה זו הם אינם היו מרוכזים במתרחש: "יש המון משימות שבנות עושות טוב מבנים. הגדודים האלו הוקמו ולא כדי שניפרד מהם. לוחם בצנחנים שיוצא עם המשקית ת"ש זה בסדר? יש פקודות, נהלים, מה מותר ומה אסור. אבל אני אומר שוב - זה לא האירוע. אם היו שני גברים בעמדה זה היה נגמר אחרת? אני מציע את עצמי לעשות סדר לאנשי התקשורת ומתוך כדי לציבור, שיבינו מה קורה שם".
עריכה: שני רומנו
