"נראה שהפרויקט נלקח בשבי מסיבות שלא קשורות אליו"
אריאל יוצר, מנכ"ל 'אנרג'יקס ישראל' שמחזיקה בפרויקט טורבינות ברמת הגולן, על התנגדות הדרוזים: "אנו נחושים להקים את הטורבינות, אך בשיתוף פעולה"
בשל החלטת הממשלה להקים טורבינות רוח בגולן, חלק מחברי העדה הדרוזית יצאו אתמול (ד') למחאה גדולה נגד הפרויקט. ליאת רון ואריה מליניאק דנו על כך ב־103fm עם אריאל יוצר, מנכ"ל אנרג'יקס ישראל המחזיקה בפרויקט המדובר, אשר הגיב לטענות הקשות.
לדבריו, "שום אדם סביר לא היה חושב שבעובדות ובנתונים שיש לפנינו אנחנו נתגלגל לאן שהגענו. אנחנו מדברים על פרויקט תשתית לאומי שאושר על ידי ממשלת ישראל, מחזיק בכלל האישורים הנדרשים כיד להתחיל את ההקמה. הפרויקט מדבר על 21 טורבינות רוח שאמורות להפיק חשמל נקי וירוק ל־50 אלף משקי בית בשנה. הפרויקט הזה התחיל האמת ביוזמה משותפת בין החברה לבין התושבים הדרוזים בצפון רמת הגולן, הוא מוקם על קרקעות פרטיות של דרוזים בצפון רמת הגולן ואנחנו חתמנו איתם על הסכמי שכירות בקרקע על מנת להתקדם ולהקים את הפרויקט. הליכי התכנון וייזום של הפרויקט הזה נמשכו מעל עשור".
על רגע חתימת ההסכם עם הדרוזים, הבהיר: "לא רק שלא קמה התנגדות, הייתה תמיכה אדירה וזה, במובן מסוים, מה שכל כך מכעיס בעניין הזה. החברה התבססה על שלוש הנחות יסוד בסיסיות כשהיא נכנסה פנימה לאירוע הזה. אחת - היה רצון גדול של התושבים הדרוזים בצפון רמת הגולן לקדם את הפרויקט, קראו לנו ולממשלה להתקדם. על בסיס האמירות האלה נחתמו אותם חוזים. כשחתמנו עליהם היו תורים ארוכים במשרדים שאנחנו שכרנו במג'דל שמס כדי לחתום על החוזים האלה. שתיים - הפרויקט זכה להכרזה חוקית של ממשלת ישראל כפרויקט תשתית לאומית. שלוש - החלטת עולם סבירה ובסיסית שאנחנו חיים במדינת חוק. על בסיס שלוש ההנחות האלה החברה השקיעה עד היום 400 מיליון שקל בקידום הפרויקט הזה".
"דרך אגב, רוב הכסף ככולו הלך לשני גורמים מרכזיים - או למוסדות המדינה - מערכת הביטחון, חברת החשמל, הרשויות המקומיות הדרוזיות, פינוי מוקשים, או לטובת תשלומי השכירות והתושבים וההשקעה פה בקהילה באיזור", ציין.
"כל מי שחתם על חוזה שכירות עם החברה מופעלים עליו איומים, לחצים, חרמות, חרם דתי"
לאחר מכן, הסביר יוצר כי "אנחנו משלמים דמי שכירות לא רק למי שהטורבינה מונחת על הקרקע שלו, גם למי שלהבי הטורבינה מסתובבים מעל, כי מה שההסכם מחייב אותנו ומה שהחוק קובע. שתיים, באמת בשנים האחרונות התחילה להתעורר לפרויקט הזה התנגדות שמקורה התנגדות אנטי ישראלית, פרו־סורית, שכוללת אמירות ברורות שהפרויקט מוקם על קרקע סורית כבושה. כל מי שחתם על חוזה שכירות עם החברה מופעלים עליו איומים, לחצים, חרמות, חרם דתי".
לסוף, הבהיר את דרישות החברה: "אנחנו רוצים תשובות ברורות ממשלת ישראל, האם הם יאכפו את החוק והסדר, או לחלופין יגיעו לאיזשהו הסדר שאנחנו מוכנים לקחת בו כל חלק שנדרש וניתן, ידינו בהחלט מושת לשלום. אנחנו רוצים להקים את הפרויקט הזה בשיתוף פעולה. אחד מהשניים, מבחינתנו נשמח לעשות את זה בדרכי שלום. ככה הפרויקט הזה התחיל והלוואי שככה הוא יגמר. אבל הפרויקט הזה מבחינתנו חייב לקום, לא יכול להיות שאחרי השקעות הענק האלו, אנחנו ניתקל בשוקת שבורה".
עריכה: נויה חסון
