שרה, אימו של משה, ילד עם מוגבלויות בנתיבות, שיתפה בהתמודדות ובמאבק אל מול עיריית נתיבות ומחלקת הרווחה, במטרה לקבל את הזכויות המגיעות לה.
"ניגשתי לרווחה עם האבחון ביד ואמרו לי להעביר אותה לביטוח הלאומי ושתהיה לי קצבה. שאלתי מה אוכל לקבל, מה עושים עם הילד – היא אמרה לי שיש ימי הקלה. יש עוד משהו שאני צריכה לדעת? 'לא, תקבלי ביטוח לאומי והכול טוב' היא אמרה לי", סיפרה שרה.
עוד אמרה כי "היום הבן שלי בן 10 וחצי, שבע שנים עברו. אני מקבלת מידע שאני זכאית להמון דברים, הנחות על רהיטים, קייטנות, מגיע לנו חונך, אבל אני לא יודעת כלום. במחלקת הרווחה בנתיבות לא עונים בטלפונים. יש שם מלא שלוחות, מטפלת בי גברת מסוימת והיא לא עונה, הן מעבירות אותי מאחת לשנייה. אנחנו נאלצים להגיע פיזית, והרווחה בנתיבות פתוחה שש וחצי שעות בשבוע".
במהלך השיחה, התייחסה לחוסר התפקוד לדבריה של מחלקת הרווחה בעירייה: "זה מצב מטורף. את מבינה שיש לנו שש וחצי שעות להגיע כי בטלפון לא עונים לנו. המקום צר, קטן וישן. חדרים קטנים, השומר לא פותח את הדלת, אי אפשר להזמין תור מראש כי לא עונים".
היא הדגישה: "אני עובדת במשרה מלאה, אני מפנה לעצמי את הזמן ומגיעה, ואז אני מגיעה עם זעם וכעס, למה אני שבע שנים לא יודעת שמגיע לי החזר? למה העובדת במחלקת הרווחה בעיירה, שיודעת שיש לי ילד מוגבל לא מרימה אליי טלפון ואומרת לי בואי ואני אגיד לך מה הזכויות שלך. אחת העובדות שם אמרה לי 'תעברי עיר, כי כאן לא תקבלי את הזכויות שמגיעות לך'", סיכמה באכזבה.
בהמשך הצטרף לשיחה מנכ"ל עמותת 'קשר' דמיאן קלמן, ואמר: "הרווחה בעירייה אמורה להיות המקום שבו ההורים פוגשים את המציאות ואת הזכויות שמגיעות להם. המציאות הזאת לא מפתיעה אותנו. זה במגוון תחומים ואלה החיים של יותר מ-300 אלף אנשים בישראל".
קלמן עוד הסביר: "אנחנו מדברים על משפחות שמגיעות למשבר מתמשך. אני לא נציג הרשויות המקומיות אבל חשוב לי להבהיר את התמונה, אני מכירים את המציאות הזאת וחיים איתם. בסופו של דבר מימוש הזכויות זה חלק מהתפקיד שלנו. לדוגמא הנסיעות למעונות, כשמדובר במרחקים ארוכים אנחנו זועקים עם ההורים".
"אנחנו מסייעים באמצעות מרכז סיוע ומיצוי זכויות. אפשר לצלצל או להשאיר הודעה בטלפון: 1-700-501-601, אפשר לחפש אותנו בגוגל עמותת 'קשר'", סיכם.
עריכה: שי איידלר