"הרפורמה חייבת להתקדם, בג"ץ לא מאוזן"
פרופ' טליה איינהורן, חברה באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי, על המשך החקיקה: "יש קבוצה שלא מוכנה לקבל את תוצאות הבחירות ותפגע בסדר הציבורי"
על פי הפרסומים, נראה כי בג"ץ ידון בעתירה לפסילת בנימין נתניהו מכהונה כראש ממשלת ישראל. זאת, בשל הפרת הסדר ניגוד עניינים. אריה אלדד דן על כך ב־103fm עם פרופ' טליה איינהורן, חברה באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי, אשר הביעה את דעתה בנושא.
"הנשיא או הנשיאה שמרכיבים את ההרכב הם אלו שמחליטים מראש את פסק הדין, אז למה נלחמים על כל סעיף וסעיף כשהבעיה היא ההרכב?", תהה פרופ' אלדד בפתח השיחה, ופרופ' איינהורן חיזקה את דבריו: "כאשר באו לעשות את הרפורמה, ולמעשה יש היום הצעת חוק מוכנה לקריאה שניה ושלישית, כל מה שהיא צריכה זה לעבור את המליאה, לשינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים. אלא שאז הורידו את המדינה על הברכיים. היה רעש גדול, נכנסה תבהלה נוראה בציבור שהשפיעה על מקבלי ההחלטות".
עוד טענה כי "צמצום עילת הסבירות זה באמת תיקון מינורי, שבע"ה יגיע בקרוב מאוד כי כבר מכינים לקריאה שנייה ושלישית. עכשיו מה שאנחנו רואים זה שבסה"כ הציבור נפגע, הציבור מבין שזאת לא עילת הסבירות, לא הוועדה, זה פשוט יש קבוצה מסויימת שאיננה מוכנה לקבל את תוצאות הבחירות והיא תפגע בסדר הציבורי, לא משנה מה הממשלה בעצם תעשה. הקבוצה הזו הולכת ומצטמקת, ואין לה כוח ציבורי. כוח בציבור כבר אין לה באותה המידה, ולכן אני מקווה מאוד שהרפורמה תתקדם, כי גם לאור מה שקורה בשבוע האחרון. אתה צודק שבג"ץ מאוד לא מאוזן".
"אני חושבת שדווקא הנגיעה בדבר שהוא לא שולי אבל מינורי חשפה למעשה את פני ההתנגדות", הודתה, והוסיפה: "צריך לזכור שהממשלה הקודמת מינתה ארבעה שופטים על דעת עצמה פחות או יותר. דווקא המהלך נראה בעיניי טוב מאוד מה שנעשה".
באשר לדיון בג"ץ בנוגע לעתירת לפסילת ראש הממשלה בנימין נתניהו מכהונתו, הדגישה: "עצם זה שהשופטת רות רונן במקום לדחות את העתירה מעבירה אותה להרכב דחוף, זה בעיניי חציית קו אדום קשה מאוד. ולמה? כי האפשרות להדיח קיימת רק ברפובליקות, ארה"ב וצרפת, שבהן אין דרך להעביר את הנשיא מכהונתו בהצבעת אי אמון. אין מצב שבית משפט עוסק בזה בכלל. בכל הדמוקרטיות הפרלמנטריות, וישראל היא דמוקרטית פרלמנטרית, אין דבר כזה שמדיחים את ראש הממשלה. זה לא עולה על הדעת, זה בניגוד לכל כללי הדמוקרטיה. השופטת הייתה צריכה לומר 'סליחה, הנושא לא שפיט, אין לי סמכות כזו'. זו חריגה מסמכות מובהקת".
"גם העניין שנקבע השבוע בבג"ץ, שבית המשפט המציא זכות קניינית, זה גם דבר שלא קיים. זכות קניינית היא דבר ברור, יש בכל המדינות רשימה סגורה של זכויות קנייניות. זו לא הפעם הראשונה שבית המשפט ממציא זכויות קנייניות שאינן קיימות", ביקרה.
עריכה: שני רומנו
