"אני תומך במחאה, אבל מחאה שמעוניינת להביא להסכמות"
פרופ' דרור מבורך, מנהל המערך האמונולוגי־ראומטולוגי בבית החולים הדסה, על השביתה במערכת הבריאות: "אני לא יכול לראות כזאת פגיעה בחולים"
לאחר שמערכת הבריאות הודיעה על שביתה בשל העברת החוק לצמצום עילת הסבירות, כ־1,100 רופאים ורופאות הצטרפו לקבוצת וואטסאפ תחת השם 'רופאים ורופאות לרילוקיישן'. אריה אלדד דן על כך ב־103fm עם פרופ' דרור מבורך, מנהל המערך האמונולוגי־ראומטולוגי בבית החולים הדסה, אשר הביע את דעתו בנושא.
"קודם כל אני בהחלט תומך במחאה, אבל צריך להבהיר שאני תומך בהסכמות יותר רחבות מ־64 חברי כנסת", אמר פרופ' מבורך בפתח השיחה, והוסיף: "אני תומך במחאה שמעוניינת להביא הסכמות, ושישקפו את מה שקורה בציבור. דבר שני, לגבי מה שקורה, אני חושב שזו אחת התוצאות. ברור שזו תוצאה מאוד מאוד לא רצויה, כמו שכל מיני תוצאות כלכליות של מוד'יס ודברים אחרים הן תוצאות מאוד לא רצויות עבור ישראל, אבל זו אחת התופעות שיש".
לדבריו, כשבן אדם צעיר, רופא צעיר, פתאום מחשב מסלול מחדש, ואני ממש לא שמח שזה מה שהוא עושה, אני מאוד רוצה שכולם יישארו בארץ ויבואו כל אותם אנשים שנמצאים בחו"ל, אבל חלק מהם מרגישים לאור כל מה שקורה מאוד לא נוח ומחפשים אפשרויות אחרות. יכול להיות שיש איזשהו שינוי אצל אנשים צעירים שעוד לא עשו את דרכם ברפואה. אני חושב שיש הבדל בין אנשים צעירים שחולמים על משהו יותר טוב בחו"ל, לבין אנשים שהולכים לחו"ל, מקבלים הצעות ומתפתים להישאר. אני בהחלט מודאג".
כמו כן, כאשר נשאל האם לדעתו מותר לרופא לשבות בגלל חשש מנזק עתידי, הודה פרופ' מבורך כי מדובר בדילמה קשה מאוד לרופא. "גם אם הוא תומך במחאה הוא עומד מול קושי אמיתי של שביתה. כל שביתה יש בה אלמנט של פגיעה בחולים. כששובתים קודם כל צריך להבין - זה שלא פוגעים בחולים אונקולוגיים זה לא מספיק. יש פגיעה בציבור ומהבחינה הזו כל אחד שישב מול מצפונו ויראה מה קורה".
"הייתי בכמה שביתות ומעשית אף פעם לא שבתתי. תמיד טיפלתי בחולים במחלקה, בתירוץ כזה או אחר, כיוון שאני לא יכול לראות כזו פגיעה בחולים. מצד שני, מה זה השבתות בגלל שכר? זה בגלל נזק עתידי, שלא תקבל משכורת בעתיד מספיק גבוהה בשביל להתקיים. שביתה זו זכות שקיימת גם לרופאים. זכותו של הרופא לשבות, עדיין הוא לא חייל בצבא, אבל מצד שני הוא צריך למדוד טוב טוב על מה הוא שובת, ולא פחות חשוב איך הוא שובת", הדגיש.
עריכה: שני רומנו
