אראל סג"ל ודוד ורטהיים שבו לאולפן ופתחו את התוכנית בשיחה קולחת על ענייני היום. ורטהיים סיפר כי בשל בעיה באוזנו הוא מחפש רופא מומחה שיטפל, אך נתקל בתורים ארוכים שנקבעים לעוד חודשים רבים.
הוא סיפר כי "בדקתי את הרופא הראשון שפנוי, קופת חולים שמוציאה מיליונים, התור הראשון לרופא אף אוזן גרון הוא בסוף נובמבר. אמרתי 'אוקיי, אז רופא פרטי'. אבל גם שם אין תורים בחודשיים הקרובים. אדם אמור לחכות עם דלקת באוזן שלושה, ארבעה חודשים? זה נשמע לך אמיתי?".
סג"ל הסכים עם דבריו ואמר: "זו אחת הבעיות הגדולות של ללכת עם ולהרגיש בלי. כל מערכת הבריאות הציבורית בישראל מעדיפה שאנשים ישלמו כסף וילכו לרופאים פרטיים, אם יש לך תור לאבחון של הילד או משהו כזה של המדינה אם לא תעשה את זה פרטי, זה ייקח עוד שנה, ובינתיים הילד מטפס על הקירות".
המשיך ואמר: "אני מסכים איתך. קורה פה דבר מטורף. יש לנו רפואה ציבורית טובה, אבל היא מצומצת צריך יותר תקנים, זה אשמת הממשלה וגם אשמת הגילדה. לרופאים יותר נוח לקבל אותך בפרטי מאשר בציבורי. ההצפה גם של תיירות מרפא והרפואה הפרטית יוצרת מצב שגם התור שלך הוא עוד שלושה חודשים".
משם פנו השניים לדיון הער על הודעתם של מספר רופאים כי ירדו מהארץ בשל מחאת הרפורמה המשפטית. סג"ל אמר: "מי שעוזב את הארץ לדובאי הוא חרטטן, הדיקטטורה שם היא הרבה יותר קשה. ישראל לא הופכת ללא דמוקרטית".
דוד הודה בגילוי לב: "אם החקיקה תלך בכיוון הזה, אם הייתה לי ברירה הייתי שוקל ואולי אפילו עובר - לא הייתי רוצה לגדל את בני במדינה שהולכת לכיוון הזה".
אראל סיכם: "רוב האזרחים הישראלים רוצים שקט, הם לחוצים, הם כואבים את האירוע".