שבוע חלף מהיום בו הלך לעולמו בר כלף ז"ל, חייל משוחרר שהצית את עצמו בעקבות סירוב משרד הביטחון להכיר בו כפוסט טראומתי. לצד התקרית שגבתה את חייו של בר, המזכירה, לפחות במעט, את סיפורו של איציק סעידיאן, ישנם עוד חיילים ולוחמים רבים שאינם מסיימים את שירותם הצבאי איך שהחלו אותו, ולא זוכים לטיפול נאות מהמדינה.
נדב וירש, פעיל חברתי למען זכויות נכי צה"ל הסובל מפוסט טראומה, התייחס לדברים. "היחס של משרד הביטחון, של צה"ל, של כל המדינה, זה סקטור מאוד חשוב", הבהיר. "אנשים חוזרים אחרת מהקרב, והמסר שלי, מה שאני רוצה להעביר - נבנתה כאן רפורמה בשם רפורמת נפש אחת, שהייתה אמורה לתת מענה לכלל נכי צה"ל ובפרט להלומי הקרב. בשנתיים שעברו, אני חושב שאגף השיקום במשרד הביטחון לא מבין את האירוע שהוא נמצא בו".
עוד הוסיף בעצב, כי: "בסופו של דבר, כשהעבירו שני את שני החלקים הראשונים - הרכב והדיור, זה לא נגע בנקודה הכי חשובה שהיא השיקום. כשאנחנו מדברים על שיקום, הכוונה היא לשיקום תעסוקתי, של לקום ולחזור למעגל העבודה, וכיום אנו לא נמצאים במצב הזה. הרבה הלומי קרב שמים קץ לחייהם בגלל שאין להם מהות לקום בבוקר, אין להם שום הכוונה למקום טוב יותר. היום לפצועים פיזיים יש שיקום ומשהו מסודר, ולא נתנו את המענה ואת הדגש הכי חשוב בעיניי".
"יש שינוי שקורה באגף השיקום", הודה וירש וסייג, "אגף השיקום לא מצליח למלא את התקנים שלו כדי לתת מענה יותר טוב. אם שומעים שעו"סית אחת על 1,200 איש, זה לא הגיוני וזה מספר מטורף. עדיין לא נעשתה שם עבודה אופרטיבית טובה כדי להגיע לכל נכה ונכה. פצועי פוסט טראומה מקבלים טיפול של פסיכיאטר, יש מסלול שהוא די מצחיק. אומרים לנו 'תלכו ללמוד', אנו מסיימים את הלימודים ואנשים בסופו של דבר נפלטים מהחברה כי אין להם תעסוקה. אף אחד לא עוזר כדי להצליח ובאמת לשקם אותנו".
עריכה: מיכל קדוש