כשמדברים על תחום הבנייה, אי אפשר שלא להעלות את סוגיית ליקויי הבנייה, שלעיתים מובילה לאסונות שברוב המקרים היה ניתן למנוע. בפרק הרביעי של 'מהנדסים בנייה', המביא את בשורת החידושים בעולם הבנייה בישראל, אירח אהוד לביא את חגית אוגניסתוף, יועצת איטום והנדסאית אדריכלות במשרד 'מרטון מיכאל הנדסת איטום בע"מ', ויחד שוחחו על הסוגיה שהפכה נפיצה בשנים האחרונות.
"בעולם הזה של הבנייה, אנחנו יודעים להגיד שיש היום ליקויי בנייה במספר דו ספרתי", פתח אהוד. "הרבה מהם מגיעים מתוך ליקויים או בעיות הקשורות למים, נזילות ואיטום. יש לא מעט תקנים בנושא שאומרים לנו איך ומה לעשות".
בתגובה, טענה חגית: "בלי לזלזל בבתי המשפט, בית המשפט כשופט לא מבין. יש תיקים שבהם נדרש אדם שיאמר מה לעשות, ויש תיקים שבהם נדרש ללוות את תהליך התיקונים. בדרך כלל מקבלים תביעה, מבקשים בדרך כלל מסמכים וחוות דעת מהקבלן, ומתחילים לבדוק איפה התקלות. ראשית בודקים אם היה תכנון, לפעמים אתה מקבל תוכניות בהן מזהים את הבעיות כבר בתכנון ולפעמים בביצוע. בפועל אין ייחוד פעולות לנושא האיטום. החוק מגדיר מה מותר לאדריכל לעשות ומה מותר למהנדס קונסטרוקציה לעשות. יועצי האיטום שיש היום בשוק הם בדרך כלל מהנדסים, אדריכלים ואנשים שאו שהגיעו מחברות, קבלנים אפילו".
בהמשך חזרה מעט אחורה בזמן אל 2001, עת קריסת אולמי ורסאי ששינו את כל מה שידענו על תחום ליקויי הבנייה. "אסון ורסאי היה אבן דרך בכל מה שקשור בתקנות", תיארה. "בעקבות התקרית, שהייתה האסון האזרחי הגדול ביותר שהיה כאן עד אסון מירון, הוקמה ועדה שמסקנותיה, בשורה התחתונה, שיש הרבה אי סדר בענף הבניין. הוא נובע בין היתר מהוראות עמומות שלפעמים סותרות את עצמן, בין אם במכוון ובין אם לאו. בקיצור, היא אומרת שיש בלאגן, וטוענת שיש לכתוב קוד בנייה. תקן לא בא להמציא טכנולוגיה אלא להעלות על הכתב שיטה שעבדו איתה כמה שנים, ויש קבלות".
מהן הבעיות בתחום האיטום? אוגניסתוף הבהירה: "הבעיה הגדולה באיטום מצויה בתת קרקע. אי אפשר לתקן, אתה לא יכול להכניס בעל מקצוע מתחת לרצפה ולתקן את האיטום. אין לנו כמעט תקנים בתחום. לכן בד בבד עם הכתיבה של התקנות החדשות הוחלט על מהלך של כתיבת תקנים. כשכותבים תקן הוא עובר אישור אוטומטי ויוצא למה שנקרא הערות ציבור, ואז בעצם כל אחד יכול להעיר על התקן. הוועדה מקבלת את כל ההערות הללו, ותצטרך להגיב עליהן בהמשך".